מצודות על ישעיהו כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · כו · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עיר עז לנו" - ירושלים שהיתה לנו למעוז מעולם הנה גם עתה ישים האל ישועה בחומתה וחילה ולא תשלוט בהם יד האויב

"ביום ההוא" - ביום מפלת גוג

מצודת ציון

"ישית" - ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהלים עג)

"חומות" - כמו בחומות

"וחל" - הוא החומה נמוכה שלפני הגבוה כמו ויאבל חל וחומה (איכה ב)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פתחו שערים" - פתחו שערי ירושלים ולא תפחדו מן האויב

"ויבוא" - בפתחי השערים יבוא ישראל שהיה שומר ומצפה להאמנת הבטחת האל

מצודת ציון

"שומר" - ענין המתנה ותקוה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בך בטוח" - ר"ל כן ראוי הדבר הואיל ובטח בך

"יצר סמוך" - המחשבה שהיה נשען על האל השלום תצור אותו לבל יחרד וכפל מלת שלום לחזק הדבר

מצודת ציון

"יצר" - ענין פעולת המחשבה כמו וכל יצר מחשבות לבו (שם ו)

"סמך" - ענין השענה

"תצור" - ענין שמירה כמו יצרנהו כאישון עינו (דברים לב)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בטחו בה'" - כאלו מזרזים אלה לאלה ואומרים בטחו בה' עד עולם כי בו תלוי חוזק עוה"ז ועוה"ב והכל בא ממנו ית'

מצודת ציון

"עדי עד" - עד עולם וכן שוכן עד (לקמן כז)

"צור" - ענין חוזק

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישפילנה" - וכן ישפיל אותה עוד עד הארץ ועד העפר וכפל הדבר במ"ש לפי מרבית ההשפלה

"קריה" - וכן השפיל כל קריה חזקה

"כי השח" - הוא השפיל הכשדים אשר ישבו ברום המעלה

מצודת ציון

"השח" - ענין השפלה

"מרום" - מלשון רום וגבוה

"קריה" - עיר

"נשגבה" - חזקה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פעמי דלים" - כפל הדבר במ"ש

"תרמסנה רגל" - הרגל תרמוס אותה וחזר ופירש לומר רגלי עני תרמוס והם ישראל שהמה מוכנעים כעני ואביון

מצודת ציון

"תרמסנה" - ענין דריכה

"פעמי" - רגלים שפוסעים בהן כמו הרימה פעמיך (תהלים עד)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישר" - אתה האל הישר הלא תפלס ותשקל מעגל כל צדיק וצדיק ותדע שכן הוא

"אורח לצדיק מישרים" - ר"ל כל זה הגדולה והממשלה תהיה להצדיקים בעבור כי אין אורח לכל צדיק וצדיק כי אם ללכת בדרך ישר ולא ינטה ממנה

מצודת ציון

"אורח" - דרך

"מעגל" - שביל ומסילה וכן הדרכתיך במעגלי יושר (משלי ד)

"תפלס" - תשקול בפלס והוא שם הכלי ששוקלין בו כמו ושקל בפלס הרים (לקמן מ)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תאות נפש" - תאות כל נפש היתה להזכיר לנו שמך ולומר לנו דבר מאתך

"לשמך ולזכרך" - היא היא כי בשם יזכר וכפל בשמות נרדפים

"אף אורח משפטיך" - אף בבוא לנו אורח משפטיך לייסר אותנו ביסורי הגולה עכ"ז קוינו לך ולא היינו מתייאשים מן הגאולה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף רוחי בקרבי" - ר"ל כל עוד שרוחי בקרבי אשחר ואדרוש לך

"כי כאשר וגו'" - ר"ל כי אמרתי גם המשפט לטובה היא כי כאשר יבוא משפט בארץ אז יושבי תבל למדו צדק ועזבו הרשע מפחד המשפט הבא

"נפשי אויתיך" - נפשי תאוה לך בלילה היא עת שמחשבת האדם פנויה ממחשבות הטורדות

מצודת ציון

"אויתיך" - מלשון תאוה

"אשחרך" - ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי יא)

"תבל" - כן נקרא מקום המיושב

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובל יראה" - ואינו מסתכל בגאות ה' ר"ל חושב שבא במקרה ולא מעשה ה' המה שמתגאה לשלם גמול

"בארץ נכחות יעול" - עם כי הוא בארץ ששבו לעשות נכחות ונוסרו בעבור המשפט הבא הנה הרשע הזה לא כן יעשה כי יאחז דרכו לעול עוד

"יוחן רשע" - ר"ל וכי מהדין שיוחן הרשע הלא בל למד צדק אף מיראת המשפט

מצודת ציון

"יוחן" - מלשון חנינה וחסד

"נכחות" - ענין ישרות כמו נכוחים למבין (שם ח)

"יעול" - מלשון עול

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף אש" - ר"ל אף יראו משפט נקמתך שהאש תאכל צריך והם הצרים לישראל וכאלו צרו למקום

"יחזו" - לכן יראו תשועת ישראל ויבושו אז בראותם הקנאה שיקנא ה' לעמו כי אז לא יוכלו לחשוב שבא במקרה כי יראו מעט עם נושעים מעמים רבים

"רמה ידך" - כשרמה ידך להכות בהרשעים הללו אינם מסתכלין שרמה ידך כי יחשבו למקרה

מצודת ציון

"יחזיון" - ענין הסתכלות כמו ואתה תחזה (שמות יח)

"קנאת" - ענין נקמה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' תשפות וגו'" - ר"ל אתה ה' תערוך לנו שלום כי גם כל המעשים הבאים עלינו בין טוב בין רע הלא הכל אתה פעלת לנו ולא באו במקרה ואם כן הואיל והכל בידך ערוך לנו שלום

מצודת ציון

"תשפות" - ענין עריכה וסדור כמו שפות הסיר (יחזקאל כד)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבד בך" - אבל לא שמענו אליהם כי בך לבד נזכיר שמך לומר שאתה לבדך נקרא אלהים ואין מי לשתף עמך

"ה' אלהינו וגו'" - הוא דרך רצוי לומר ראוים אנו לשלום כי הלא אדונים רצו למשול בנו בדבר שהוא זולתך ר"ל שלא כרצונך כי רצו לכוף אותנו על העכו"ם

מצודת ציון

"בעלונו" - ענין אדון ומושל כמו אם בעליו עמו (שמות כב)

"זולתך" - כמו בלעדיך

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן פקדת" - אתה ה' פקדת על עובדיהם ותשמידם ותאבדם מבלי היות להם שום זכרון

"בל יקומו" - לא יוכלו לקום על רגליהם

"מתים" - כי אמרנו הלא העכו"ם המה כמתים ואין בהם חיות

מצודת ציון

"רפאים" - הם המתים שנרפו ונחלשו ע"י המיתה וכפל הדבר במ"ש

"פקדת" - ענין צואת הפורעניות כמו יפקוד ה' על צבא המרום (לעיל כד)

"ותשמידם" - ענין כליון

"כל זכר" - שום זכר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ)ור"ל שום מלאכה

"למו" - להם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יספת לגוי ה'" - כל מה שיספת לייסר עמך פעם אחר פעם עכ"ז הודו כבודך ולא מרו בך ואף כי הרחקתם ממקומם ללכת גולה בכל קצות הארץ לא זזו ממך

מצודת ציון

"יספת" - מלשון הוספה

"כל" - כמו בכל ותחסר הבי"ת

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצר" - בעת בוא צרה עליהם זכרו בך ודורשים אליך בתפלה

"צקון לחש" - שפיכת תפלה מצויה ביניהם כאשר בא להם מוסרך

מצודת ציון

"פקדוך" - ענין זכרון כמו וה' פקד את שרה (בראשית כא)

"צקון" - מלשון יציקה ושפיכה ויאמר כן על הרבות הפלל וכן ישפוך שיחו (תהלים קב)

"לחש" - ר"ל תפלה הנאמרה בלחש ובקול נמוך

"מוסרך" - משפט יסורין

"למו" - להם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמו הרה" - ר"ל וכה יאמרו בתפלתם הנה כמו אשה הרה אשר תקריב ללדת שאז תאחזה חלחלה ותזעק בעבור ייסורי חבלי הלידה כן היינו גם אנחנו חלים ורועדים מפני זעמך

מצודת ציון

"תחיל" - מלשון חיל וחלחלה

"בחבליה" - הם מכאובי הלידה כמו שמה חבלתך אמך (שיר השירים ח)

"מפניך" - ענין כעס וזעם כמו פני ה' חלקם (איכה ד)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרינו חלנו" - לפי שאנו מובטחים להגאל מתוך קושי השעבוד אחז במשל מאשת לידה שיש לה צער הריון וחיל הלידה ויולדת רוח בעלמא שאין לה במה להתנחם על הצער שסבלה ור"ל יאמרו בתפלתם הלא דמינו לאשת לידה כזאת כי סבלנו קושי השעבוד ואין במה להתנחם כי עדיין לא נעשה ישועה בארץ ועדיין לא נפלו הכשדים שכבשו ומלאו פני תבל

מצודת ציון

"הרינו" - מלשון הריון

"חלנו" - מלשון חיל וחלחלה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארץ וגו'" - הארץ תפיל ותשליך לחוץ את המתים הקבורים בה

"כי טל" - כי טל התחיה שאוריד עליך יהיה כטל היורד על הצמחים שמגדל אותם כן יחיו המתים על ידי טל תחיה

"נבלתי יקומון" - יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון ר"ל נבלת עמי שנבלו עצמן עלי יקומון בתחיה ואתם שוכני עפר הקיצו משינת המיתה ושבחו לה'

"יחיו מתיך" - אמר דרך תפלה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך

מצודת ציון

"נבלתי" - אף גוף הצדיק ההומת יקרא נבלה כמו את נבלת איש האלהים (מלכים א' יג)

"הקיצו" - ענין הערה כמו לא הקיץ הנער (מלכים ב' ד)

"אורת" - הוא שם צמח מה כמו ללקט אורות (שם)

"רפאים" - כן יקראו המתים על כי נרפו ונחלשו ע"י המיתה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לך עמי" - מאמר הנביא בדרך משל בוא בחדרך וסגור הדלת בעדך שלא יוכל לבוא מי אצלך לעשות עמך רעה וסתרי כשיעור רגע מועטת עד אשר יעבור הזעם ותלך לו ורוצה לומר סתרי עצמך במסתר תשובה ומעשים טובים להגן עליך מזעם הצרות שיבואו קודם בוא הגאולה

מצודת ציון

"בעדך" - כנגדך

"חבי" - מלשון מחבואה ומסתור

"זעם" - כעס

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על הרוגיה" - על ההרוגים הנקברים בה

"וגלתה" - דמי הרוגי ישראל הנבלעים בארץ הנה הארץ תגלה את הדם ההיא לשהיא תקטרג ותבקש דין

"לפקוד" - לזכור עון יושב הארץ על היושב בה לשלם גמול המפעל

"יוצא ממקומו" - הוא ענין משל וכמ"ש ויצא ה' ונלחם בגוים (זכריה יד)

מצודת ציון

"לפקוד" - ענין זכרון

"וגלתה" - לשון גלוי