משלי ד

תנ"ך > משלי > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה ב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו ג כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי ד וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה ה קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי ו אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך ז ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה ח סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה ט תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך י שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים יא בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר יב בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל יג החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך יד בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים טו פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור טז כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו [יכשילו] יז כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו יח וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום יט דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו

כ בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך כא אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך כב כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא כג מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים כד הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך כה עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך כו פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו כז אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה. ב כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ. ג כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי. ד וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה. ה קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי. ו אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ. ז רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה. ח סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה. ט תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ. י שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. יא בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר. יב בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל. יג הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ. יד בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים. טו פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר. טז כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו [יַכְשִׁילוּ]. יז כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ. יח וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. יט דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

כ בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ. כא אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ. כב כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. כג מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. כד הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ. כה עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ. כו פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ. כז אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה.

(ב) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ.

(ג) כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי.

(ד) וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה.

(ה) קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי.

(ו) אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ.

(ז) רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה.

(ח) סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה.

(ט) תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.

(י) שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.

(יא) בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר.

(יב) בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.

(יג) הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ.

(יד) בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים.

(טו) פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.

(טז) כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו [יַכְשִׁילוּ].

(יז) כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ.

(יח) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.

(יט) דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

(כ) בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ.

(כא) אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ.

(כב) כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא.

(כג) מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים.

(כד) הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ.

(כה) עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ.

(כו) פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ.

(כז) אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

ד א שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב
וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃
ב כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם
תּ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃
ג כִּֽי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י
רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃
ד וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י
יִֽתְמׇךְ־דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ
שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵֽה׃
ה קְנֵ֣ה חׇ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה
אַל־תִּשְׁכַּ֥ח וְאַל־תֵּ֗֝ט מֵאִמְרֵי־פִֽי׃
ו אַל־תַּעַזְבֶ֥הָ וְתִשְׁמְרֶ֑ךָּ
אֱהָבֶ֥הָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃
ז רֵאשִׁ֣ית חׇ֭כְמָה קְנֵ֣ה חׇכְמָ֑ה
וּבְכׇל־קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽה׃
ח סַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ
תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃
ט תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן
עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃
י שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי וְקַ֣ח אֲמָרָ֑י
וְיִרְבּ֥וּ לְ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃
יא בְּדֶ֣רֶךְ חׇ֭כְמָה הֹרֵיתִ֑יךָ
הִ֝דְרַכְתִּ֗יךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃
יב בְּֽ֭לֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַ֣ר צַעֲדֶ֑ךָ
וְאִם־תָּ֝ר֗וּץ לֹ֣א תִכָּשֵֽׁל׃
יג הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף
נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ׃
יד בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־תָּבֹ֑א
וְאַל־תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים׃
טו פְּרָעֵ֥הוּ אַל־תַּעֲבׇר־בּ֑וֹ
שְׂטֵ֖ה מֵעָלָ֣יו וַעֲבֹֽר׃
טז כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ אִם־לֹ֣א יָרֵ֑עוּ
וְֽנִגְזְלָ֥ה שְׁ֝נָתָ֗ם אִם־לֹ֥א יכשולו יַכְשִֽׁילוּ׃
יז כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע
וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ׃
יח וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ
הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃
יט דֶּ֣רֶךְ רְ֭שָׁעִים כָּאֲפֵלָ֑ה
לֹ֥א יָ֝דְע֗וּ בַּמֶּ֥ה יִכָּשֵֽׁלוּ׃

כ בְּ֭נִי לִדְבָרַ֣י הַקְשִׁ֑יבָה
לַ֝אֲמָרַ֗י הַט־אׇזְנֶֽךָ׃
כא אַל־יַלִּ֥יזוּ מֵעֵינֶ֑יךָ
שׇׁ֝מְרֵ֗ם בְּת֣וֹךְ לְבָבֶֽךָ׃
כב כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם
וּֽלְכׇל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא׃
כג מִֽכׇּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ
כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃
כד הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה
וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ׃
כה עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ
וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ׃
כו פַּ֭לֵּס מַעְגַּ֣ל רַגְלֶ֑ךָ
וְֽכׇל־דְּרָכֶ֥יךָ יִכֹּֽנוּ׃
כז אַֽל־תֵּט־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֑אול
הָסֵ֖ר רַגְלְךָ֣ מֵרָֽע׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

מבנה וסיכום הפרק

קודם ללמוד את דברי הדורות הקודמים, ואחר-כך לחדש

א שִׁמְעוּ, בָנִים, מוּסַר אָב דברי תוכחה וביקורת שעוברים מאב לבן

להרחבה, וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה!

ב כִּי לֶקַח טוֹב דברי חכמה טובים שלקחתי מאבי נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ!

ג כִּי בֵן הבן החשוב ביותר הָיִיתִי לְאָבִי לדוד, שמינה אותי ליורשו, רַךְ עדין

להרחבה וְיָחִיד אהוב כמו בן יחיד לִפְנֵי אִמִּי.

ד וַיֹּרֵנִי, וַיֹּאמֶר לִי:

"יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ בשלב הראשון עליך להתעמק בדבריי ולמצוא להם תימוכין והוכחות במחשבתך

להרחבה, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֶה!

ה קְנֵה חָכְמָה, קְנֵה בִינָה, אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי גם כשתתקדם ותלמד דברים חדשים, אל תשכח את הדברים שאני לימדתי אותך

להרחבה!

ו אַל תַּעַזְבֶהָ - וְתִשְׁמְרֶךָ, אֱהָבֶהָ - וְתִצְּרֶךָּ תשגיח עליך

להרחבה.

ז רֵאשִׁית חָכְמָה - קְנֵה חָכְמָה בתחילת דרכך - למד חכמה מאחרים

להרחבה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ - קְנֵה בִינָה ובהמשך דרכך - הסק מסקנות בעצמך

להרחבה.

ח סַלְסְלֶהָ המשך לקדם ולרומם את המחקר

להרחבה - וּתְרוֹמְמֶךָּ ותזכה גם אתה לרוממות וכבוד, תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְּחַבְּקֶנָּה.

דימוי זה מופיע בפסוקים נוספים בספר. ראו תכשיטים כמשל לחכמה

ט תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת כתר המסמל כבוד

להרחבה תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ תמסור החכמה בידך".

היצמדות למוסר וביקורת יעזרו לך להימנע מכשלונות ונפילות

י שְׁמַע, בְּנִי, וְקַח אֲמָרָי; וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.

יא בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר באורח חיים ללא מכשולים

להרחבה.

יב בְּלֶכְתְּךָ כשתרצה להתקדם בחיים בקצב טבעי - לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ לא תתעייף באופן שיגרום לך לעשות צעדים צרים וקטנים יותר, וְאִם תָּרוּץ ואם תרצה להתקדם מהר יותר

להרחבה - לֹא תִכָּשֵׁל לא תתמוטט מרוב לחץ; והעצה נמצאת בפסוק הבא - .

יג הַחֲזֵק בַּמּוּסָר בביקורת שאתה מקבל מאחרים, או בספרי מוסר שעוזרים למתוח ביקורת עצמית

להרחבה, אַל תֶּרֶף תרפה, תעזוב את המוסר! נִצְּרֶהָ שנן והשגח שלא תשכח

להרחבה, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!

גם אם קשה להיות צדיק - לפחות אל תהיה רשע

יד בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא, וְאַל תְּאַשֵּׁר תצעד

להרחבה בְּדֶרֶך רָעִים.

על הבדלי המושגים. ראו רע - רשע

טו פְּרָעֵהוּ פרוק את עול ההתמכרות לרשע

להרחבה, אַל תַּעֲבָר בּו! שְׂטֵה מֵעָלָיו אם אתה כבר בדרך רע - סטה הצידה בהקדם וַעֲבֹר ועבור לדרך אחרת.

טז כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ גם לרשעים אין מנוחה - הם לא מסוגלים לישון לפני שהם עושים רע

להרחבה, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו (יַכְשִׁילוּ).

יז כִּי משום ש- לָחֲמוּ הם אוכלים לחם שהוא- לֶחֶם רֶשַׁע הם מכורים לרשע, הרשע הוא כמו לחם בשבילם, וְיֵין חֲמָסִים קלקול ושחיתות

להרחבה יִשְׁתוּ.

יח וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ כמו אור השחר

להרחבה, הוֹלֵךְ וָאוֹר מעמדם הולך ועולה בהדרגה עַד נְכוֹן הַיּוֹם עד שהיום מגיע עומד על כנו.

יט דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ הם נכשלים באופן מפתיע, ואינם יודעים מה גרם לכשלון

להרחבה.

שמירת הלב, הפה, העיניים והרגליים

כ בְּנִי! לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ!

כא אַל יַלִּיזוּ יתעקמו וייסתרו

להרחבה מֵעֵינֶיךָ, שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ!

כב כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ לכל גופו של מי שמוצא אותם מַרְפֵּא דבריי מביאים בריאות. בהמשך נזכרים חלק מאיברי הגוף שיש לשמור על בריאותם

להרחבה.

כג מִכָּל מִשְׁמָר מכל מעשה שצריך להישמר ולהיזהר ממנו נְצֹר לִבֶּךָ קודם כל שמור את מחשבותיך

להרחבה, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים כי מהמחשבות יוצאים כל המעשים שעושים בחיים.

כד הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשוּת עקמומיות גלויה

להרחבה פֶּה, וּלְזוּת עקמומיות בסתר

להרחבה שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ כלומר, שמור גם על הדיבור שלך, שלא תדבר על מעשים רעים.

כה עֵינֵיךָ לְנֹכַח במה שמול עיניך

להרחבה יַבִּיטוּ יתמקדו (כלומר, שמור על עירנות ועל עיניים פקוחות)

להרחבה, וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ יכוונו את מבטך רק ישר (ולא למה ששייך לאחרים)

להרחבה נֶגְדֶּךָ במה שמול עיניך

להרחבה.

בפרק ה נאמר שיש מקרים שבהם אסור לפלס. ראו לפלס או לא לפלס

כו פַּלֵּס שקול היטב את סדרי העדיפויות שלך

להרחבה מַעְגַּל רַגְלֶךָ מנהגיך והרגליך הקבועים

להרחבה, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ יעמדו על כנם, יתקיימו לאורך זמן.

כז אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול אל תסטה מדרך החכמה או מהמידה הבינונית והמאוזנת

להרחבה, הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע.

פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מ"ג הכתר צילום כתר אר"צ • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה