הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חמס = קלקול והשחתה בחומר או ברוח

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חמס

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: חמס

השורש חמס מציין היא קלקול והשחתה:

(איוב טו לג): "יחמס כגפן בסרו, וישלך כזית נצתו"= ילדיו ימותו צעירים, כמו גפן חולה שמקלקלת, משחיתה ומשירה את ענביה כאשר הם עדיין בוסר;
(איכה ב ו): "ויחמס כגן שכו, שחת מועדו; שכח ה' בציון מועד ושבת, וינאץ בזעם אפו מלך וכהן"= ה' קלקל את סוכתו (= בית המקדש).

גם קלקול והשחתה של הכבוד הנשי נקראים חמס:

(בראשית טז ה): "ותאמר שרי אל אברם ' חמסי עליך, אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה; ישפט ה' ביני וביניך'"
(מלאכי ב טז): "כי שנא שלח, אמר ה' אלהי ישראל; וכסה חמס על לבושו, אמר ה' צבאות; ונשמרתם ברוחכם, ולא תבגדו"( פירוט )

גם עדות שגורמת לקלקול המשפט והצדק:

(שמות כג א): "לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס"
(דברים יט טז): "כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה"
(תהלים כז יב): "אל תתנני בנפש צרי, כי קמו בי עדי שקר, ויפח חמס"
(תהלים לה יא): "יקומון עדי חמס, אשר לא ידעתי ישאלוני"

גם גזל והונאה שמקלקלים את הצדק ואת החברה:

(עמוס ג י): "ולא ידעו עשות נכחה נאם ה', האוצרים חמס ושד בארמנותיהם"
(צפניה א ט): "ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא, הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה"

וגם הקלקול הגדול ביותר - רצח - השחתת החיים:

(בראשית מט ה): "שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכרתיהם"
(שופטים ט כד): "לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו"
(יחזקאל ז כג): "עשה הרתוק, כי הארץ מלאה משפט דמים, והעיר מלאה חמס"(הכוונה למשפט מעוקל שמוביל לשפיכות דמים).
(יואל ד יט): "מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם"
(משלי ח לו): "וחטאי חמס נפשו, כל משנאי אהבו מות"

קטע אחד בספר משלי מפרט את "דרכי החמס" (משלי ג לא-לה): "

" " "אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו :"

"כי תועבת ה' נלוז , ואת ישרים סודו.

"

"מארת ה' בבית רשע , ונוה צדיקים יברך.

"

"אם ללצים הוא יליץ, ולעניים יתן חן."
"כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון." "

לפי זה, " כל דרכיו " של איש חמס כוללות דרכים של ארבעה טיפוסים שונים: נלוז , רשע , לץ ו כסיל .

ביטויים נוספים

מה ההבדל בין חמס לבין עוול ?

ייתכן ש חמס הוא מעשה ישיר שיש בו קלקול והשחתה, ו עוול יכול להיות גם מעשה עקיף, למשל:

(ויקרא יט טו): "לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך": כשאדם מתייחס בכבוד לדל או לגדול – הוא לא עושה מעשה לא-צודק באופן ישיר; הוא לא פוגע באף-אחד בידיים; אבל באופן עקיף זה יכול לגרום להטיית תוצאות המשפט ( פירוט ).
(ויקרא יט לה): "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה": כשאדם מעוות את המידות הוא לא עושה מעשה לא צודק באופן ישיר – הוא לא ממש גוזל בידיים; אבל באופן עקיף זה גורם לאי-צדק ( פירוט ).

בספר משלי נזכר הביטוי פי רשעים יכסה חמס בשתי משמעויות שונות:

(משלי י יא): "מקור חיים פי צדיק, ופי רשעים יכסה חמס"- פיהם של הרשעים מכסה בחמס, קלקול והשחתה, את העולם ( פירוט ), ולכן:
(משלי י ו): "ברכות לראש צדיק; ופי רשעים יכסה חמס"- פיהם של הצדיקים ייחמס, יושחת ויתקלקל, כך שלא יוכלו להזיק ( פירוט ).

ראו גם:

חמסו תורה

פסוקים נוספים

ברוב הפסוקים, "חמס" הוא כינוי כללי למעשה שיש בו השחתה - פגיעה בכבוד, בצדק, ברכוש ו/או בחיים:

שמואל ב כב ג: " "אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני" ... "ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני" "
(ישעיהו נג ט): "ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו"
(ישעיהו נט ו): "קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם"
(ישעיהו ס יח): "לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה"
(ירמיהו ו ז): "כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה"
(ירמיהו כ ח): "כי מדי אדבר אזעק, חמס ושד אקרא; כי היה דבר ה' לי לחרפה ולקלס כל היום"
(ירמיהו כב ג): "כה אמר ה': עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה"
ירמיהו נא לה: " ' "חמסי ושארי על בבל' תאמר ישבת ציון, 'ודמי אל ישבי כשדים' תאמר ירושלם" "
(ירמיהו נא מו): "ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל"
(יחזקאל ח יז): "ויאמר אלי 'הראית בן אדם? הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה, כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם'"
(יחזקאל יב יט): "ואמרת אל עם הארץ 'כה אמר ד' ה' ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה'"
(יחזקאל כח טז): "ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש"
(יחזקאל מה ט): "כה אמר ד' ה': 'רב לכם נשיאי ישראל, חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו, הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם ד' ה"
(עובדיה א י): "מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם"
(יונה ג ח): "ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם"
(מיכה ו יב): "אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם"
חבקוק א ב: " "עד אנה ידוד שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע?" "למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא" ... "כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי" " ( פירוט ).
חבקוק ב ח: " "כי אתה שלות גוים רבים, ישלוך כל יתר עמים; מדמי אדם וחמס ארץ, קריה וכל ישבי בה" ... "כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה" " ( פירוט )
(דברי הימים א יב יח): "ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח"
(תהלים ז יז): "ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד"
(תהלים יא ה): "ידוד צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו"
(תהלים יח מט): "מפלטי מאיבי אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני"
(תהלים כה יט): "ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני"
(תהלים נה י): "בלע אדני פלג לשונם, כי ראיתי חמס וריב בעיר"
(תהלים נח ג): "אף בלב עולת תפעלון, בארץ חמס ידיכם תפלסון"
תהלים קמ ב: " "חלצני ה' מאדם רע, מאיש חמסים תנצרני" ... "שמרני ה' מידי רשע, מאיש חמסים תנצרני; אשר חשבו לדחות פעמי..." "איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת" "
(איוב טז יז): "על לא חמס בכפי, ותפלתי זכה"
(איוב יט ז): "הן אצעק חמס ולא אענה, אשוע ואין משפט"
איוב כא כז: " "הן ידעתי מחשבותיכם," " ומזמות עלי תחמסו" " - פירוט
(משלי ג לא): "אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו"
(משלי ד יז): "כי לחמו לחם רשע, ויין חמסים ישתו"( פירוט )
(משלי יג ב): "מפרי פי איש יאכל טוב, ונפש בגדים חמס"- הטובים יאכלו דברים טובים, והבוגדים יאכלו דברים רעים ומקולקלים ( פירוט )
(משלי טז כט): "איש חמס יפתה רעהו, והוליכו בדרך לא טוב"
(משלי כו ו): "מקצה רגלים, חמס שתה; שלח דברים ביד כסיל"- השולח דברים ביד השליח הלא-נכון, "ישתה" קלקול והשחתה, כי השליח יקלקל את השליחות ( פירוט )

פסוקים לא ברורים

בראשית ו יא: " "ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס" ... "ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" " : חמס מקביל להשחתה . במה בדיוק התבטאה ההשחתה? - ע"פ חז"ל (במדרש בראשית-רבה), החטא העיקרי של דור המבול היה העריות, כפי שכתוב בפסוק קודם (בפרשת בני הא-להים) "ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" ופירשו אותו – "מכל -- אפילו אשת איש", כלומר – הם פירשו שבני השרים והשופטים היו גוזלים נשים מרעיהם; במעשה הזה יש גם גזל וגם ניאוף, גם השחתה בין אדם לחברו וגם השחתה בין אדם למקום. { אמנם, ע"פ הפשט ייתכן שאין קשר בין הסיפור על "בני הא-להים" לבין המבול: בני הא-להים חטאו בגילוי עריות, אבל בני האדם בכלל לא חטאו בעריות אלא רק בגזל; ע' עוד במאמר ' נפילת בני הא-להים '.}
(ירמיהו יג כב): "וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך"- לדעתי כאן חמס = גזל, והכוונה "נגזלו הנעליים שכיסו את עקבייך" ( פירוט )
(יחזקאל ז יא): "החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם"
(עמוס ו ג): "המנדים ליום רע, ותגישון שבת חמס"
(תהלים עב יד): "מתוך ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו"
(תהלים עג ו): "לכן ענקתמו גאוה, יעטף שית חמס למו"
(תהלים עד כ): "הבט לברית, כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חמס - קלקול והשחתה בחומר או ברוח

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xms