שיחת ביאור:חמס

בבראשית רבה לא ה - "איזהו חמס ואיזהו גזל, חמס אינו שוה פרוטה גזל שוה פרוטה" (וראה עוד בראשית רבה לא ו)
על השאלה מה היה חטאם של דור המבול זנות או גזל ראה ויקרא רבה לג ג: "משל לסאה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בה גזל". כלומר שאף שעוון עריות יותר חמור בכל זאת גזל הוא המקטרג (כיון שזה גורם לאנשים לצעוק אל ה'). וזה המשך המדרש: "משל לבני אדם שהיו בהן עובדי עבודה זרה ומגלי עריות ושופכי דמים וגזל שקול כנגד הכל".

ובגמרא סנהדרין קח א זה יותר ברור: "א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר (בראשית ו, יג) כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ וכתיב (יחזקאל ז, יא) החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם א"ר אלעזר מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם". והדימוי "זקף עצמו כמקל" מסבירים המפרשים (אולי המהרש"א) שהמקל כשהוא שוכב הוא קטן ולא נראה, אבל כשהוא זקוף הוא בולט יותר מהרבה דברים גדולים. כך הגזל הוא אמנם חטא קטן יחסית לגילוי עריות אבל הוא יכול לזקוף את עצמו כמקל ולקטרג יותר משאר חטאים.

--תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • ג' חשוון ה'תש"ע 18:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)תגובה