קטגוריה:שמואל ב כב ג

<< | ספר שמואל ב • פרק כ"ב • פסוק ג' | >>

מהדורת הכתיב:

אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני.

המהדורה המנוקדת:

אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.

המהדורה המוטעמת:

אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י
מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אֱלֹהֵ֥י אֱלֹהֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc צוּרִ֖י צוּרִ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6697
מורפ': HNcmsc/Sp1cs אֶחֱסֶה אֶחֱסֶה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 2620
מורפ': HVqi1cs־בּ֑וֹ בּ֑ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3ms מָגִנִּ֞י מָגִנִּ֞ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4043
מורפ': HNcbsc/Sp1cs וְקֶ֣רֶן וְ - ו' החיבור
קֶ֣רֶן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/7161 a
מורפ': HC/Ncbsc יִשְׁעִ֗י יִשְׁעִ֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3468
מורפ': HNcmsc/Sp1cs מִשְׂגַּבִּי֙ מִשְׂגַּבִּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4869 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs וּמְנוּסִ֔י וּ - ו' החיבור
מְנוּסִ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/4498
מורפ': HC/Ncmsc/Sp1cs מֹשִׁעִ֕י מֹשִׁעִ֕ - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3467
מורפ': HVhrmsc/Sp1cs מֵחָמָ֖ס מֵ - מילת יחס
חָמָ֖ס - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: m/2555
מורפ': HR/Ncmsa תֹּשִׁעֵֽנִי תֹּשִׁעֵֽ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3467
מורפ': HVhi2ms/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אֱלֹהֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) צוּרִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

מָגִנִּ֞י גרשיים (שליש, דרגא 4)

וְקֶ֣רֶן מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׁעִ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

מִשְׂגַּבִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וּמְנוּסִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מֹשִׁעִ֕י זקף גדול (מלך, דרגא 2)

מֵחָמָ֖ס טפחא (מלך, דרגא 2)

תֹּשִׁעֵֽנִי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אֱלֹהֵי צוּרִי הסלע שלי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי הגבורה שבזכותה אני נושע, מִשְׂגַּבִּי המקום הגבוה בו אני מוגן וּמְנוּסִי מקום שנסים אליו להמלט מאויבים, מֹשִׁעִי מציל אותי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות