קטגוריה:משלי ד א

<< | ספר משלי • פרק ד' • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה

המהדורה המנוקדת:

שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה.

המהדורה המוטעמת:

שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב
וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃

המהדורה הדקדוקית:

שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝/הַקְשִׁ֗יבוּ לָ/דַ֥עַת בִּינָֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"שמעו בנים מוסר אב" - הקב"ה

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"שמעו בנים מוסר". השם יתברך שהוא אביכם והנה זה המוסר הוא תורתו שנתן לישראל והקשיבו ושמעו אותה כדי שתדעו בינה כי הוא יישיר אתכם אל הבינה כמו שזכרנו ר"ל כי התורה תישיר בהרבה מדבריה לידיעת הבינה כמו שביארנו בביאורנו לדברי התורה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"והקשיבו" - ענין שמיעה והאזנה.

מצודת דוד

"שמעו בנים" - אתם, בני אל חי, שמעו למוסר האב שבשמים, המייסר על הבינה, והקשיבו לדעת אותה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שמעו בנים מוסר אב", ר"ל אני אגיד ואספר לכם מוסר אב, היינו המוסר שקבלתי מאבי כמו שיבאר בפסוק ג', "והקשיבו לדעת בינה" וחוץ ממה שאספר המוסר שאמר לי אבי, תקשיבו גם את אשר התבוננתי בזה מבינתי עד שעי"ז תדעו את הדברים בידיעה ברורה, שעל זה אמר לדעת בינה:

ביאור המילות

"שמעו, והקשיבו". התבאר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ) שהקשבה פחותה משמיעה, וכשבאו יחד על שני נשואים מתחלפים בא על החשוב לשון שמיעה ועל הפחות ממנו לשון הקשבה, ופה עקר יספר מוסר אביו:

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה — כבר אמר (לעיל א׳ ח׳): "שמע בני מוסר אביך" בפרט; עתה חזר לדבר עם הבנים בכלל. והבנים הם התלמידים, כמה דאת אמר (מלכים א כ לה) "בני הנביאים", והאב הוא הרב. וגדולה מעלת הרב על התלמיד ממעלת האב על הבן, שזה מביאו לחיי העולם הזה, וזה מביאו לחיי העולם הבא, וכן הכתוב אומר באברהם (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן", ותרגם אונקלוס: "דאשתעבידו לאורייתא", ואמרו מליצי המוסר: חכמינו הולידו נפשותינו, ואבותינו הולידו גופותינו. ורז"ל דרשו: מוסר אב זה הקדוש ברוך הוא.

והקשיבו לדעת בינה — כי מעלת הבינה תגיע למעלת הדעת:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

תרגום מצודות: שמעו בנים - אתם, בני אל חי, שמעו למוסר האב שבשמים, המייסר על הבינה, והקשיבו (שמעו והאזינו) לדעת אותה -

תרגום ויקיטקסט: בנים! שמעו את דברי המוסר העוברים מאב לבן, והקשיבו כדי שתדעו ותבינו את ההגיון מאחריהם -

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד א.

דקויות

מיהו האב?

1. אב אנושי, כמשמעו. כשהילדים עומדים לעזוב את הבית, האב מבקש מהם שיזכרו את המוסר והערכים שלימד אותם בבית.

2. אבינו שבשמיים, ה' (רש"י, מצודות, רמ"ד ואלי), שכל ישראל נקראו בניו (דברים יד1). ה' כביכול "שלח" את נשמותינו מהשמים לארץ, אך כדי שנשמור על קשר עמו, הוא נתן לנו לקח טוב, הוא התורה שקיבלנו משמיים (הרעיון מופיע במקומות רבים בדברי חז"ל, כגון משנה אבות ג יד שמות רבה טו כג בבלי ברכות ה א וחפץ חיים - הקדמה).