ביאור:משלי ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי ד ב: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ."

תרגום מצודות: - וכה יאמר במוסרו: הלא נתתי לכם לקח (לימוד) טוב ומחוכם, אל תעזבו את התורה ההוא.

תרגום ויקיטקסט: - כי אני נותן לכם את העצות הטובות ביותר שלקחתי וקיבלתי מהוריי; את התורה הזאת כדאי לכם לשמור ולא לעזוב.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד ב.


דקויות[עריכה]

מהו לֶקַח ומי לָקַח אותו?[עריכה]

1. "לקח טוב - קנין טוב" (רלב"ג), כמו בביטוי "מִקָּח וממכר". הדובר מתבטא כמו סוחר, שאומר ללקוח שלו "קנית סחורה טובה, שמור עליה!". והנמשל הוא ה', האומר לבניו: אל תעזבו את התורה שנתתי לכם (שמות רבה לג א, וכן רלב"ג על פסוקנו).

2. "לקח הוא מה שלקח מאחרים בקבלה, ותורתי כולל גם מה שיורה וילמד מרוח בינתו" (מלבי"ם): הדובר מספר לנו על חכמה שהוא עצמו לקח, קיבל מהוריו; ומתוך כל החכמה הזאת, הוא נותן לנו רק את החלק הטוב ביותר - לקח טוב.

הקבלות[עריכה]




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-02