מצודות על משלי ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · ד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו בנים" - אתם, בני אל חי, שמעו למוסר האב שבשמים, המייסר על הבינה, והקשיבו לדעת אותה.

מצודת ציון

"והקשיבו" - ענין שמיעה והאזנה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לקח טוב" - וכה יאמר במוסרו: הלא נתתי לכם למוד טוב ומחוכם, אל תעזבו את התורה ההוא.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בן" - אמר שלמה: אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן, אל תאמרו כן! כי הלא בן אהוב הייתי לאבי, ומעונג ויחיד לאמי.

מצודת ציון

"רך" - מעונג.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויורני" - ועם כל אהבתו אלי, למדני הדברים האלה ואמר לי: דברי תוכחתי יסעדו לבך, למען תשאר עומד ביראת ה'.

"שמור מצותי" - המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה'.

"וחיה" - בשמירתם תשיג החיים.

מצודת ציון

"ויורני" - ענין למוד, כמו (ישעיהו כח): "את מי יורה דעה".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קנה" - ראה שתהא החכמה והבינה קנוים לך ומצוים אצלך, ואל תשכחם.

"מאמרי פי" - מדברי אזהרותי.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תעזבה" - אל תעזוב את התורה, וגם היא תשמרך מכל מכשול.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ראשית חכמה" - בראשית למוד החכמה, ראה שתהא קנויה לך, ר"ל: מעת תתחיל ללמוד, למוד אותה דרך קבע, שתהא שקועה בך.

"ובכל קנינך" - המיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סלסלה" - תהא ממשמש בה בקביעות, ותרומם אותך.

"כי תחבקנה" - כאשר תחבק אותה להיות דבוקה בך.

מצודת ציון

"סלסלה" - ענין משמוש, כמו (ירמיהו ו): "כבוצר על סלסלות", ובדרז"ל (בבלי:ביאור נזיר דף ג): "מסלסל בשערו".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לוית חן" - תדבק לראשך חבורי החן.

"תמגנך" - תמסור לך עטרת תפארת.

מצודת ציון

"תמגנך" - ענין מסירה, כמו (בראשית יד): "אשר מגן צריך".

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמע בני" - ענין חיבה הוא זה, לומר 'חביב אתה לי, כי בני אתה וחפץ אני בתקנתך'.

"שנות חיים" - ר"ל שנים טובים ושלוים.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוריתיך" - אני מלמדך ללכת בדרך חכמה.

"הדרכתיך" - אני מוליכך בדרך ישר.

מצודת ציון

"הוריתיך" - ענין למוד.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יצר" - לא יהיה צר מקום הפסיעות; ואז, אף אם תרוץ בו - לא תכשל במעשיך.

מצודת ציון

"צעדך" - פסיעותיך.

"תרוץ" - ענין מהירת ההליכה.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תרף" - אל תרפה ידך ממנו.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"תאשר" - ענין הלוך ופסיעות, כמו (משלי ט): "ואשרו בדרך בינה".

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פרעהו" - בטל הדרך ההוא ואל תעבור בו, נטה מעליו "ועבור" ממנו.

מצודת ציון

"פרעהו" - ענין ביטול והשבתה, כמו (משלי א כה): "ותפרעו כל עצתי".

"שטה" - ענין הטיה והסרה, כמו (משלי ז כה): "אל ישט אל דרכיה".

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא ישנו" - ההולכים בדרך ההוא לא יוכלו לישן אם לא יעשו הרעה.

"אם לא יכשילו" - את אחרים, וכפל הדבר במ"ש.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחם רשע" - ר"ל הבא מגזל.

"חמסים" - הבא מחמס.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואורח צדיקים" - האורח שהצדיקים הולכים בו הוא כאור היום, המזהיר והולך ומאיר בכל פעם יותר עד אשר יכון היום בשלימותו, והוא חצות היום; ר"ל, בכל עת ישכילו יותר לעמוד על דעת התורה.

מצודת ציון

"נוגה" - ענין הארה, כמו (תהלים יח): "מנוגה נגדו".

"הולך ואור" - ר"ל בכל פעם יותר, וכן (איוב לא): "וירח יקר הולך".

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאפילה" - כהולכים בדרך חשיכה, ולא ידעו במה יוכלו להכשל להיות נשמר ממנו, ר"ל: שוגים בדעתם ותועים מדרך האמת, ואינם יודעים ממה להזהר.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"אל יליזו" - אל ינטו.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למוצאיהם" - המוצא חכמות התורה, המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מכל משמר" - יותר מכל הדברים שאתה משמרם, שמור לבך מלחשוב בעוון, כי עיקר תוצאות חיים באה מן הלב, ואיך תחשוב בו בדבר המאבד את החיים?!

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הסר ממך" - ר"ל: אל תעשה דבר שיהא בו מקום לבני אדם לרנן אחריך. וירמוז הרנון בעקימת הפה ונטיית השפתים, כדרך המרננים ברמז.

מצודת ציון

"ולזות" - ענין נטיה ועקימה.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לנוכח" - ראה בהתבוננות יתירה תכלית המעשה אשר תעשה, ואז עפעפיך יוליכוך בדרך הישר.

מצודת ציון

"ועפעפיך" - אישון העין.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פלס" - ראה ליישר מעגל רגליך, ולא תלך כפי הקרי וההזדמן, ואז יהיו כל דרכיך נכונים.

מצודת ציון

"פלס" - ענין יושר, ועל-שום-זה נקרא מטה המאזנים (משלי טז): "פלס ומאזני וגו'", לפי שבו מיישר המשקל.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תט" - בכל דבר אל תטה עצמך ימין ושמאל מדרך המצוות, אבל מרע הסר רגליך מכל וכל.