מצודות על משלי ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · ה · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני לחכמתי הקשיבה" - עוד זה מדברי דוד שאמר לשלמה: בני! שמע להחכמה אשר למדתיך!

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשמור" - הזהר לשמור המחשבות, ושפתיך ינצורו לדבר דעת.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נופת" - ר"ל: מאוד צריך להיות נזהר לבל יפותה, כי אמרי הזונה המה ערבים ומתוקים כנופת צופים, והמה חלקים יותר משמן; והוא גם למשל על המינות.

מצודת ציון

"נופת" - ענין הזלה והתכה וכן ונופת צופים (תהלים יט)ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שר"ל כהזלת חלות הדבש

"תטופנה" - תרד טיפין

"חכה" - ר"ל מאמרה הבאה בנגיעת הלשון בחיך

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריתה" - אבל אחרית הפתוי מרה כלענה, וממית הנפתים כחרב שיש בו שני חדודים מזה ומזה.

מצודת ציון

"כלענה" - שם עשב מר

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רגליה" - ר"ל דרך רגלי הפתוי מביא המיתה.

"יתמוכו" - תומכים ומחזיקים את השאול, שיהיה הנפתה נופל בה.

מצודת ציון

"צעדיה" - ענין פסיעות והילוך.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אורח חיים" - ר"ל חכמת התורה.

"פן תפלס" - פן תיישר להדמות אליה.

"נעו" - דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה.

מצודת ציון

"תפלס" - תיישר.

"נעו" - מלשון (בראשית ד): "נע ונד".

"מעגלותיה" - דרכיה.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - מוסב למעלה, לומר: הואיל ושמעתם שגם דוד אבי הזהירני בדברים האלה, עם כי הייתי חביב לו, לזאת אתם, בני אל חי, שמעו לי וגו', כי לא משנאת הבריות אני מזהיר על כל אלה.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעליה" - מן הזרה, האמורה למעלה.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הודך" - ההוד, הנתון לך מן השמים, תתן במעשיך לאחרים, כי תהיה נלקח ממך ותנתן לאחרים, ותמות בחצי שנותיך, והנותרים תמסור לאכזרי, והוא שר של גיהנם, ר"ל תהיה מסור בידו לכל חפצו.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן ישבעו זרים" - הזרים ממך, שאינם ראוים ליורשך, הם ישבעו כוחך, והוא העושר הבא בכח והתאמצות, וכן (עזרא ב): "ככחם נתנו לאוצר".

"ועצביך" - העושר הבא בעצבון ויגיעה. וכפל הדבר במ"ש.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באחריתך" - באחרית ימיך, ביום המיתה, בעת יכלה בשרך, אז תנהום מכאב לב.

מצודת ציון

"ושארך" - גם הוא נאמר על הבשר, כמו (תהלים עח): "אם יכין שאר לעמו". וכפל דבריו בשמות נרדפים, כמו (דניאל יב): "אדמת עפר".

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נאץ לבי" - מאס לבי לבזותה.

מצודת ציון

"נאץ" - מושאל הוא על הבזיון, וכן (משלי א): "נאצו כל תוכחתי".

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"מורי" - מלשון הוראה ולימוד.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמעט הייתי" - בעבור הנאה קטנה, כשיעור היותר מועט, הייתי עתה בכל רע בתוך קהל רב ועדה גדולה, בפרסום רב.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שתה מים" - ר"ל תשמש באשתך ולא בזרה. "ונוזלים וגו'" - כפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"ונוזלים" - ענין נטיפה.

"בארך" - באר הנובע.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יפוצו" - אז יפוצו מעינותיך חוצה עד כי ילכו ברחובות פלגי מים, ר"ל תזכה לבנים אשר יצא שמעם למרחוק.

מצודת ציון

"יפוצו" - ענין פיזור.

"פלגי מים" - אמת המים.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהיו לך לבדך" - הבנים האלה יהיו שלך לבדך, ואתה תתכבד בהם, ואין לזרים חלק אתך; אבל בני הזרה אינם מיוחדים לך לבד.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהי מקורך ברוך" - אשתך תהא ברוכה וחביבה בעיניך, ושמח מאהבת אשת נעוריך.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אילת אהבים" - תהיה בעיניך כאיילה האהובה על הזכר ביותר על כי רחמה צר.

"ויעלת חן" - היא תהיה מעלת חן בעיניך.

"בכל עת" - ר"ל בכל עת ההכרח והצורך.

"באהבתה תשגה תמיד" - ר"ל אף באהבתה למשגה תחשב אם תמיד תהיה, וכמ"ש רז"ל "אל תרבה שיחה עם האשה - באשתו אמרו" וגו'.

מצודת ציון

"אילת" - נקבת האיל.

"ירווך" - ענין שביעה.

"תשגה" - מלשון משגה וחטא.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולמה תשגה" - ר"ל אם באשתו תחשב התמידות למשגה, למה תקל ראש לשגות בזרה?

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נוכח" - ר"ל ופן תאמר 'מי רואני', לזה אמר: דע כי מול עיני ה' דרכי איש, ומיישר מעגלותיו אל הגמול, ר"ל משלם מדה במדה, לדעת שבגמול באה ולא במקרה.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עונותיו" - עוונות הרשע הם ילכדו אותו, ולתוספות ביאור אמר את הרשע.

"ובחבלי" - בהחבלים הנעשים מחטאתו, בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, ר"ל: העוון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באין מוסר" - בעבור שלא לקח מוסר, ובעבור רוב אולתו אשר ישגה בהם.