התרחק מאד מזאת האשה הזרה ולא תתן כח שכלך לה אך "שתה מים מבורך" והוא השכל אשר ממנו נובעים מים תמיד לא יחסרו בשתותך מהם ישפעו המושכלות ושתה המים הנוזלים מתוך בארך וגם כן הוא שכל אשר ממנו, ואפשר שרמז באמרו שתה מים מבורך שהיא החפירה אשר בה מים בלתי נובעים אל הצורות הדמיוניות והשגות החושים שמהם נלקחו ההקדמות הראשונות עם ההשגות כי אלו ההשגות החושיות אינם נובעות אך יחסרו בשילקחו קצתם אחר קצתם עד שאפשר שילקחו כולם ורמז כאמרו "ונוזלים מתוך בארך" אל השכל שיושפע ממנו המושכלות והם נובעות תמיד, ולזה המשילו לבאר מים חיים.
"שתה מים מבורך", נגד פתויי היצר לחצוב לו בארת נשברים אשר לא יכילו המים שתה את המים מבורך, שהיא מי החכמה והדעת, ויש הבדל בין בור ובין באר, שמי הבור הם מכונסים ממי גשמים ומי הבאר הם נובעים, וממשיל תחלת לימוד החכמה למי בור מכונסים, כי בתחלה יקבל חקי החכמה מפי הקבלה לבד, ואח"כ הם "נוזלים מתוך בארך", אח"כ ידמו כמי באר וכמעין המתגבר שמחדש חדושים מדעתו וגם יתגברו בלבו מי הדעת עד שהם נוזלים מן הבאר לחוץ, ללמד תורה וחכמה לזולתו, עד כי.
ביאור המילות
(טו-טז) "בורך בארך". התבאר הבדלם התו"ה שמיני (סי' קמ"ד), ושם התבאר ההבדל בין מעין ובין באר, שהבאר הוא בעומק, והמעין יהיה לפעמים על פני האדמה, ויפול גם על מים מועטים, ופה יסדר ההדרגה תחלה כשהיה רק מעין קטן יפוצו חוצה, ואח"כ יזלו בשפע מן הבאר העמוק פלגי מים, וההבדל בין חוץ ורחוב התבאר ישעיה (סי' י"ד) ולמעלה (א' כ'):
שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך — בור – מים מכונסים, באר – מים חיים. שתה מים מבורך – רמז לחכמה, ונוזלים מתוך בארך – רמז לתבונה. סיפרי והיה עקב: שתה מים מבורך – שתה מים ממי שבראך, ואל תשתה מים עכורים ותמשך לדברי מינים. ר׳ עקיבא אומר: שתה מים מבורך, תחילתו אינו יכול להוציא טיפת מים מאליו, וסופו ונוזלים מתוך בארך, דומה לבאר, מה באר נוזלת מים חיים מכל צדדים, כך באים תלמידים מכל צדדין ולמדים ממנו.
