מצודות על משלי ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · ו · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם ערבת" - ערבות ממון בשביל אחר.

"לזר" - בעבור הזר תקעת כפך, והוא ענין קיום ותוקף על הערבות.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נוקשת" - הנה, דע שבאת למוקש, ונלכדת בה ע"י אמרי פיך.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשה זאת איפוא בני" - ר"ל: עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו.

"לך התרפס" - היה לו למרמס הרגל, ר"ל הכנע עצמך לפניו.

"ורהב רעך" - החזק והמשל רעך על עצמך.

מצודת ציון

"אפוא" - כמו עתה, וכן (ישעיהו כב): "מה לך אפוא".

"התרפס" - ענין דריסה ורמיסה, כמו (דניאל ז): "ושארה ברגלה רפסה".

"ורהב" - ענין התחזקות, כמו (ישעיהו ג): "ירהבו הנער בזקן".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תתן שנה" - ר"ל אל תתעצל בדבר.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנצל כצבי" - ראה להנצל במהירות כצבי הממהר לברוח מיד הלוכדו כשימצא מנוס.

"מיד יקוש" - מיד מוקש הפח.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עצל" - אתה, העצל, לך אל הנמלה, וראה מנהגה, ולמד ממנה חכמה.

מצודת ציון

"נמלה" - שם בריה קטנה.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אין לה קצין" - להכריחה על מעשיה להכין מאכלה לבל תגזול מחברתה.

מצודת ציון

"קצין" - שר ומושל.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תכין" - עם כל זה, מעצמה בחכמתה תכין לחמה בקיץ, עת תמצא על-פני השדה. וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך.

מצודת ציון

"אגרה" - ענין אסיפה, כמו (משלי י): "אוגר בקיץ".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעט שנות" - פן תחשוב 'אישן מעט, ואחרי זה אנום מעט, ואחרי זה אשכב בחבוק ידים לנום', כי כן דרך השוכב לחבק ידיו זה בזה.

מצודת ציון

"תנומות" - היא שינה קלה.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובא כמהלך" - בעבור זה יבוא לך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו.

"ומחסורך" - דבר המחסר עושרך מהרה יבא, כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו.

מצודת ציון

"ראשך" - ענין עוני ודלות, כמו (משלי י): "ראש עשה כף רמיה".

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדם בליעל" - מי שפורק מעליו עול מקום הוא איש און והולך עקשות פה, ר"ל מעקם פיו לרמז לשון הרע.

מצודת ציון

"בליעל" - בלי עול, ר"ל הפורק עול שמים.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קורץ בעיניו וגו'" - ענין כולם הם רמיזות לשון הרע.

מצודת ציון

"קורץ" - ענין הנידנוד לרמז הלעג, והוא מלשון (ירמיהו מו): "קרץ מצפון", כי ברוב הנדנוד כאלו כורת ומשבר העינים.

"מולל" - הוא מלשון מילה ודבור, ר"ל: כאילו מדבר ברגליו דבר הלעג.

"מורה" - כאלו מלמד דבר הלעג באצבעותיו.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תהפוכות בלבו" - מחשבות לבו להפוך הדבר מכמות שהוא.

"חורש רע" - חושב רע בכל עת, ומגרה מחלוקת בין אנשים. ר"ל: כיון שפרק עול המקום, בודאי את כל אלה יעשה.

מצודת ציון

"מדינים" - מלשון מדון ומריבה

"ישלח" - ענין גרוי ושסוי, כמו (דברים לב): "ושן בהמות אשלח בם".

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין מרפא" - לא יהיה רפואה לשברו.

מצודת ציון

"אידו" - ענין צער ומקרה רע.

"פתע" - הוא כמו פתאום.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבע" - השביעית היא תועבת נפשו, ר"ל שנואה מכולן.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עינים רמות" - זה המתגאה המרים עיניו כלפי מעלה, לא כדרך שפלי הרוח אשר ישפילו עיניהם להסתכל כלפי מטה.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לב חורש" - המפנה לבבו לחשוב מחשבות און.

"לרוץ לרעה" - לעשות במהירות עד לא יתנחם.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יפיח וגו'" - ר"ל עד שקר מדבר כזבים, ואחת היא.

"בין אחים" - בין אוהבים יגרה מחלוקת בספור לשון הרע, והיא השביעית הקשה מכולן, כי בזה הורג שלשה - את עצמו והמקבלו והנאמר עליו.

מצודת ציון

"יפיח" - ענין דבור ע"ש שבא בהפחת הפה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצות אביך" - כי הלא בודאי חפץ בתקנתך.

"תורת אמך" - מה שהיא מלמדתך.

מצודת ציון

"תטוש" - ענין עזיבה.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ענדם" - ענין קשירה, כמו (איוב לא): "אענדנו עטרות לי".

"גרגרותיך" - מלשון גרון וצואר.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תנחה אותך" - תנהג אותך בדרך הישר.

"תשמור עליך" - משודדי לילה.

"היא תשיחך" - תדבר עמך, כחבר טוב המדבר עם חבירו להשתעשע עמו.

מצודת ציון

"תנחה" - תנהג.

"והקיצות" - ענין הערה מהשינה.

"תשיחך" - מלשון שיחה ודבור.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נר מצוה" - המצוה שאדם עושה מאירה לו כנר, והלומד תורה היא לו כאור היום, והשומע תוכחת מוסר הוא לו דרך המביא חיים.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשמרך" - כי המוסר יועיל לשמרך מאשה זונה.

"מחלקת" - מחלקלקות פתויי הנכריה, והוא כפל ענין במ"ש.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תקחך" - אל תקח לבך להיות נמשך אחריה ע"י רמזי עפעפיה.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בעד אשה זונה" - בעבור חמדת אשה זונה בא האדם לרב העוני, עד כי ישאל ככר לחם.

"תצוד" - בחלקת אמריה תצוד את הנפש, עם שהיתה יקרה ונקיה מעוון.

מצודת ציון

"ככר לחם" - כן נקרא לחם שלם.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היחתה" - וכי אפשר שישאב איש בחיקו את האש, ולא תשרפנה בגדיו?!

מצודת ציון

"היחתה" - ענין שאיבת האש ממקומו, כמו (ישעיהו ל): "לחתות אש מיקוד".

"בחיקו" - ר"ל בבגדו שממול החיק.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם יהלך" - וכי יהלך איש על גחלים ולא תשרפנה רגליו?!

מצודת ציון

"תכוינה" - ענין שרפה, כמו (שמות כא): "כויה תחת כויה".

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן הבא" - כן הוא הבא אל אשת רעהו, כי כל הנוגע בה לא ינקה מעונש הראוי.

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יבוזו" - אין מרבים לבזות את הגנב כאשר יגנוב למלא נפשו כי רעב הוא וגנב לשבור הרעבון, וכמעט לאונס יחשב.

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונמצא" - וכאשר ימצא יוכל לתקן בתשלומין, ואם יתן שבע פעמים כשיעור הגניבה אז חדל ממנו בעל הגניבה.

"את כל הון" - ר"ל: הלא לא יתן יותר מכל הון ביתו, אבל לא נגע עד הנפש.

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נואף אשה" - אבל המנאף עם אשה הוא חסר לב, והרוצה להשחית נפשו עשה יעשה כזאת, הואיל ואין לו הכרחיות כגונב ממון.

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נגע וקלון ימצא" - מן השמים ימצא נגע, כי ע"י גלוי עריות הנגעים באים; ומן הבריות ימצא קלון.

"לא תמחה" - לא תהיה נשכחת.

מצודת ציון

"וקלון" - ענין בזיון.

"תמחה" - ענין מחיקה.

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי קנאה" - הנקמה תעורר חמת הבעל, ולא ימחול עליו ביום אשר תמצא ידו לנקום נקם, ותהיה אם-כן הדבר שמור ולא תשכח.

מצודת ציון

"קנאה" - נקמה.

"חמת" - מלשון חמה וכעס.

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ישא" - לא יהיה נושא פנים של כל מין ממיני הכופר להעביר הקצף בעבורו.

"ולא יאבה" - לא ירצה לחמול אם תרבה שוחד; והוא כפל ענין במ"ש.

מצודת ציון

"כופר שוחד" - עניינם כמו פדיון.