קטגוריה:משלי ה כב
עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עֲֽווֹנֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע
וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַֽווֹנוֹתָ֗י/ו יִלְכְּדֻ/נ֥/וֹ אֶת־הָ/רָשָׁ֑ע וּ/בְ/חַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗/וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"עוונותיו ילכדנו" - כמו ילכדוהו
"ובחבלי תטאתו יתמך" - יתלה שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בהרלב"ג (כל הפרק)
"עוונותיו ילכדונו את הרשע". ברשתם ובחבלי חטאתו יתמך ויתחזק הלכד שילכד הרשע בו וזה מבואר בהרבה מהחטאים שהם בעצמם כלי להפלת הרשעים ברע:
ביאור המילות
"ילכדנו את הרשע". הם שתי הודעות כמו ותראהו את הילד:
מלבי"ם (כל הפרק)
"עונותיו ילכדנו את הרשע", לעומת מ"ש שהדרכים הטובים של האדם הם נוכח עיני ה' שה' מסייע לו להטהר וללכת בדרך הטוב, אומר שדרכי הרשע אינם מה' רק עונותיו ילכדונו, כמ"ש הבא לטהר מסייעין לו והבא לטמא פותחין לו, ויש הבדל בין עון ובין חטאת שהעון מציין עוות השכל והחטא מציין המעשה בפועל, העון הוא עוות המחשבה והחטא הוא החסרון במעשה, ור"ל שהרשע כשתסיתהו תאותו ותאלצהו לעבור עבירה והוא ירא מעונשי ה', ומצות התורה, אז יקרא אל העון שהוא עוות השכל לעזרו, שאז יעוה בשכלו להכחיש את המצוה ואת המצוה עליה, את ידיעתו והשגחתו, גמולו וענשו ודומיהם, ועונותיו ילכדנו לעבור על המצוה, ובכ"ז אין עקר סמיכה שלו על עות השכל, כי אם לא היה החטאת שהיא תאותו אל העבירה לא היה סומך על העון וטענת ההכחשה, רק "שבחבלי חטאתו יתמך", שע"י החבלים של חטאתו שהיא התאוה על זה יתמך, ועל ידי זה משתמש בהעון וכופר במצוה כדי למלאת יצר תאותו, ובכל זה על ידי ההרגל שמורגל בחטאים נמשך למינות ומחזיק בעון שהוא עוות השכל והכפירה. עד שלבסוף.
ביאור המילות
"עונותיו, חטאתו". מבואר בכ"מ שהחטא מציין המעשה ובא על השוגג או הנעשה ע"י התאוה, והעון מציין עוות השכל והכפירה, והוא המזיד כמ"ש ישעיה (א' ד') אילת השחר (כלל שס"ג), וכדברים שבכאן נאמרו בישעיה (ה), הוי מושכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה, ר"ל שעקר הם חבלי חטאתו, ולכידת העון הם חבלי השוא כמ"ש בפירושי שם:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"עונותיו" - עוונות הרשע הם ילכדו אותו, ולתוספות ביאור אמר את הרשע.
"ובחבלי" - בהחבלים הנעשים מחטאתו, בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, ר"ל: העוון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.נחמיאש (כל הפרק)
כי עונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך, ולא יפרד מהם, כי כעבות העגלה חטאה.
במדרש: מה אדם זה פורש מצודה ולוכד דגים מן הים, כך עוונותיו פורשים לחוטא מצודה ללכדו; לכך נאמר: עונותיו ילכדונו את הרשע. ומה אשה זו אין נזכרים עוונותיה אלא בשעת חבליה, כך אין נזכרים עוונותיו של אדם אלא בשעת חבליו; הדא הוא דכתיב: ובחבלי חטאתו יתמך, ע״כ:
תרגום מצודות: עונותיו - עוונות הרשע הם ילכדו אותו, (ולתוספות ביאור אמר:) את הרשע; ובהחבלים הנעשים מחטאתו, בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, כלומר: העוון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.
תרגום ויקיטקסט: עוונותיו של האדם לוכדים אותו לחברה רעה, יחד עם הרשע;
הוא קשור לרשעים בחבלים של חטא, המספקים לו תמיכה חברתית, ואינו יכול להתנתק -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ה כב.
דקויות
עוונותיו ילכדונו את הרשע - מדוע שני מושאים ישירים?
1. העוונות ילכדו אותו, כלומר, את הרשע; המילים את הרשע הם "לתוספות ביאור" (מצודות).
- אולם, הפרק כולו מדבר על אדם שהתפתה, אדם שאינו בהכרח רשע!
- ועוד: בסוף הפרק נאמר וברוב איוולתו ישגה - ומכאן שהכוונה לאויל (= שטחי); אילו הכוונה היתה לרשע, היה כתוב "וברוב רשעתו ישגה".
2. לכן יש לפרש: העוונות ילכדו אותו - את הנער האויל שנזכר בפסוקים הקודמים; הם ילכדו אותו אֶת (= עִם) הרשע. עוונותיו גורמים לו להילכד במלכודת של חטאים, יחד עם חברים רשעים (ע"פ רמ"ד ואלי).
האויל אינו רשע, אך ברגע שהתחיל לחטוא, הוא הכניס את עצמו לחברה של רשעים, ונכנס למלכודת של "התמכרות חברתית": כל האנשים בסביבתו כבר רגילים לכך שהוא חוטא ומצפים ממנו שימשיך לחטוא, וכבר קשה לו להפסיק.
ובחבלי חטאתו יתמך - איזה חבלים?
1. חבלי תליה: "שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה" (רש"י, וכן מצודות). (רש"י, וכן מצודות).
- אמנם, אין זה ברור מדוע צריך כמה חבלי תליה - כדי להוציא להורג מספיק חבל אחד...
2. חַבָּלוֹת של עונש: ה' תומך בחוטא כדי שיוכל לקבל את החבלות המגיעות לו ולא ימות (רמ"ד ואלי).
3. חבלי קשירה - חבלים של לחץ חברתי הקושרים את האדם אל החטא ומקשים עליו להפסיק; הוא ממשיך לחטוא כי החטא מזכה אותו בתמיכה חברתית.
הדרך להינצל מההתמכרות החברתית הזאת נרמזת בפסוק הבא -
הקבלות
העוון נמשל לחבל גם ב(ישעיהו ה יח): "הוֹי, מֹשְׁכֵי העָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה".
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי ה כב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.
