לדלג לתוכן

ביאור:אוילים ותוכחות

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



אחת המטרות העיקריות של ספר משלי היא, ללמד אותנו להתייחס ברצינות לביקורת - לתוכחות ולהטפות-מוסר (ראו איך לקבל ביקורת ).

הביקורת גורמת לנו לבדוק את עצמנו ואת מעשינו בצורה מעמיקה יותר; מי שאינו מקבל ביקורת - נחשב  אויל = שטחי .

כבר בתחילת הספר (משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת חכמה ומוסר, אוילים בזו"- יראת ה' היא תנאי הכרחי ללימוד דעת, חכמה ומוסר; והאוילים מזלזלים בכל אלה - הם חושבים שאין צורך ביראת ה', בדעת, בחכמה, וגם ב מוסר ( = ביקורת ), כי המחשבה הראשונה שעולה בדעתם בוודאי נכונה ( פירוט ).

גם בהמשך נאמר משלי ה כב: " "עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך. הוא ימות באין מוסר ; וברב אולתו" "ישגה" " - הנער שאינו מקבל ביקורת, ייכשל בעוונות יחד עם הרשע (את = עם), ובסופו של דבר ימות בגלל שלא קיבל מוסר ותוכחה, ושגה מדרכו בגלל איוולתו = גישתו השטחית לחיים.

משלי יב טו: " "דרך אויל" "ישר בעיניו; ושמע לעצה" "חכם" " - האויל בטוח שדרכו היא ישרה ואין לו צורך לקבל עצות מאף אחד; אך החכם יודע שהוא עלול לטעות, ולכן אינו סומך רק על עצמו, אלא שומע גם לעצתם של אחרים ( פירוט ).

משלי טו ה: " "אויל" "ינאץ מוסר" "אביו; ושמר תוכחת יערם" " - הנער האויל מזלזל בדברי המוסר ( = הביקורת ) שמנסה אביו ללמד אותו; רק מי שישמע וישמור את דברי התוכחה שהוא לומד - יקבל ערמה ופקחות (ראו מוסר אב ).

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.


קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/ewil_musr