עם טעמים:
כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ וְֽכׇל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"כי נכח עיני ה' דרכי איש", הדרך הוא הדרך הישר, והמעגל הוא הדרך הסבובי, ואם מודד את המעגל להגיע על ידו אל הדרך הישר זה נקרא פלס, עז"א שדרכי איש הנפשיים הישרים הם נוכח ה', והוא הכין לו הדרך הישר עפ"י התורה כמ"ש והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה, וגם "כל מעגלותיו מפלס", שאם לפעמים צריך ללכת במעגל נוטה מדרך הישר, כמו במדת חסידות ולפנים משורת הדין, או לעבור על ד"ת לפי צורך שעה, כמו אליהו בהר הכרמל, שזה נקרא מעגל, ה' מפלס ומכוין גם את המעגל שיגיע על ידו אל הדרך הישרה:
ביאור המילות
"דרכי, מעגלותיו". התבאר למעלה (ב' ט"ו), ושם פלס בא תמיד על מדידת המעגל להוליכו אל דרך הישר (כנ"ל ד' כ"ו):
כי נוכח עיני ה׳ דרכי איש וכל מעגלותיו מפלס. כי אם יסתר איש במסתרים והשם לא יראנו, חלילה? חלילה, אלא עיניו משוטטים בכל הארץ, אפילו בחדרי חדרים. ולפי שאמר: ותחבק חיק נכריה, והחיק כינוי למעשה שעושה אדם בסתר, כמא דאת אמר (להלן י״א י״ד) "מתן בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עזה", על כן אמר כי נכח עיני ה׳ דרכי איש וכל מעגלותיו מפלס ושוקל אם טובים הם או רעים, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, הן למות הן לשרשי הן לענוש נכסין ולייסורים[1], הכל במשפט,
