מ"ג משלי ה כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ה · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ
  וְֽכׇל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נוכח עיני ה' דרכי איש וגו' מפלס" - שוקל דרכיו ויודע כמה עונות וכמה זכיות בידו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נוכח". הנה דרכי איש הם נגד עיני ה' והוא שוקל כל דרכיו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו:

ביאור המילות

"וכל מעגלותיו מפלס". ר"ל וכל דרכיו שוקל:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי נוכח" - ר"ל ופן תאמר 'מי רואני', לזה אמר: דע כי מול עיני ה' דרכי איש, ומיישר מעגלותיו אל הגמול, ר"ל משלם מדה במדה, לדעת שבגמול באה ולא במקרה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נכח עיני ה' דרכי איש", הדרך הוא הדרך הישר, והמעגל הוא הדרך הסבובי, ואם מודד את המעגל להגיע על ידו אל הדרך הישר זה נקרא פלס, עז"א שדרכי איש הנפשיים הישרים הם נוכח ה', והוא הכין לו הדרך הישר עפ"י התורה כמ"ש והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה, וגם "כל מעגלותיו מפלס", שאם לפעמים צריך ללכת במעגל נוטה מדרך הישר, כמו במדת חסידות ולפנים משורת הדין, או לעבור על ד"ת לפי צורך שעה, כמו אליהו בהר הכרמל, שזה נקרא מעגל, ה' מפלס ומכוין גם את המעגל שיגיע על ידו אל הדרך הישרה:

ביאור המילות

"דרכי, מעגלותיו". התבאר למעלה (ב' ט"ו), ושם פלס בא תמיד על מדידת המעגל להוליכו אל דרך הישר (כנ"ל ד' כ"ו):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי נוכח עיני ה׳ דרכי איש וכל מעגלותיו מפלס. כי אם יסתר איש במסתרים והשם לא יראנו, חלילה? חלילה, אלא עיניו משוטטים בכל הארץ, אפילו בחדרי חדרים. ולפי שאמר: ותחבק חיק נכריה, והחיק כינוי למעשה שעושה אדם בסתר, כמא דאת אמר (להלן י״א י״ד) "מתן בסתר יכפה אף ושחד בחיק חמה עזה", על כן אמר כי נכח עיני ה׳ דרכי איש וכל מעגלותיו מפלס ושוקל אם טובים הם או רעים, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, הן למות הן לשרשי הן לענוש נכסין ולייסורים[1], הכל במשפט,

<< · מ"ג משלי · ה · כא · >>


  1. ^ לשון הכתוב עזרא ז כו.