מדרש משלי (בובר) ה כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · ה כב · >>

(משלי ה כב): "עוונותיו ילכדונו את הרשע" - מה אדם פורש מצודה ולוכד דגים מן הים, כך עוונותיו פורש מצודה לחוטא ללכדו, לכך נאמר "עוונותיו ילכדנו את הרשע".

"ובחבלי חטאתו ייתמך" - מה האישה הזאת, אין נזכרים עוונותיה אלא בשעת חבליה, כך אין עוונותיו של אדם נזכרים אלא בשעה הוא בא לחבלי שאול, לכך נאמר "ובחבלי חטאתו ייתמך".


(משלי ה כג): "הוא ימות באין מוסר" - הוא ימות בעוונו, שלא שמע דברי מוסר.

"וברב אולתו ישגה" - לא רצה לשגות בדברי תורה כמו שכתוב בפסוק יט: באהבתה תשגה תמיד, עכשיו ברוב איוולתו ישגה.


<< · מדרש משלי (בובר) · ה כב · >>