ביאור:עקש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

עיקש = עקום וקשה[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: עקש
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עקש

השורש עקש הוא שילוב של עקם ושל קשה:

  • בפסוק המתאר את קיבוץ הגלויות, אומר ה' (ישעיהו מב טז): "אשים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור..."- מעקש הוא מקום עקום בקרקע (במימד האנכי), מקום לא מישורי, מקום ש קשה ללכת בו.
  • בתוכחה לאנשי דורו אומר הנביא (ישעיהו נט ח): "דרך שלום לא ידעו, ואין משפט במעגלותם; נתיבותיהם עקשו להם, כל דרך בה לא ידע שלום"- נתיב עיקש הוא נתיב עקום המערים קשיים על ההולכים בו. בפסוק זה הנתיב הוא משל להתנהגות עקומה וגם קשוחה, כמו בלשון ימינו עקשנות. עקשנות כזאת גורמת לכך שאין שלום בין בני אדם (וכמו ש עיקש לא ידע שלום, כך גם ההיפך נכון - אדם ישר הוא איש שלום; ראו ישר ).
  • משלי כב ה: "צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם" - בנתיב עקום וקשה ישנם קוצים ובורות המכשילים את האדם, אך האדם יכול לבחור להגן על נפשו ולהתרחק מדרך זו ( פירוט )
  • (מיכה ג ט): "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט, ואת כל הישרה יעקשו"- תוכחה למחוקקים, שגם עושים מעשים עקומים שהם נגד המשפט, וגם הופכים אותם לחוקים כך שיהיה קשה לתקן אותם.

אדם עִקֵּש לֵב הוא אדם בעל אופי עקום וגם קשה: אדם שהוא גם לא ישר, וגם קשוח ואינו מוותר בקלות, כמו בלשון ימינו עקשן:

  • (משלי יא כ): "תועבת ה' עקשי לב, ורצונו תמימי דרך"( פירוט ) - " "זה שמקשה לבו מלעשות תשובה, הקב"ה קורא אותו תועבה, שנאמר "תועבת ה' עקשי לב"" " ( ילקוט שמעוני ) - עשה מעשים עקומים, והוא מקשה את ליבו ואינו משתנה לטובה.
  • (משלי יז כ): "עקש לב לא ימצא טוב, ונהפך בלשונו יפול ברעה"- המקשה את ליבו ונשאר ברעיונות עקומים, לא יוכל להתקדם ולמצוא רעיונות טובים יותר ( פירוט ).
  • (תהלים קא ד): "לבב עקש יסור ממני, רע לא אדע"- התכונה של עיקום וקושי סרה ממני, אין לי אופי עקשן, ולכן אני לא יודע רע, אני תמיד חוזר למוטב.

עִקְּשוּת פֶּה היא צורת-דיבור עקומה וקשה: דיבור שהוא גם לא ישר וגם קשה ותוקפני: [[ביאור:]]

ביטויים מקבילים ומנוגדים[עריכה]

בכמה פסוקים, עקש מקביל ל נלוז ( =עקום ונסתר ):

  • (משלי ד כד): "הסר ממך עקשות פה, ולזות שפתים הרחק ממך"- הסר ממך דיבור עקום שהוא קשה ותוקפני, וגם דיבור עקום שהוא נסתר ומבלבל ( פירוט ).
  • (משלי ב טו): "אשר ארחתיהם עקשים, ונלוזים במעגלותם"

בכמה פסוקים, עקש מקביל ל פתלתול/נפתל:

  • (דברים לב ה): "שחת לו לא בניו מומם, דור עקש ופתלתל"
  • שמואל ב כב כז[ תהלים יח כז]:  "עם נבר תתבר[ר] ועם עקש תתפ[ת]ל"
  • (משלי ח ח): "בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועקש"- יש שפירשו שהכוונה, שבתורה אין מילה "עקומה", שאינה במקומה (ראו מלבי"ם והגר"א) .

בכמה פסוקים, עקש מנוגד ל תם/תמים ( = שלם, ללא פגמים ומכשולים ):

פירושים נוספים[עריכה]

עיקש לב[עריכה]

1. " "מראה לאדם יושרו, ומחשבות לבו עקשות" ", כלומר, אחד בפה ואחד בלב ( מצודת דוד על משלי יא כ , ודומה לזה על משלי יז כ )

2. " "עיקש לב, הוא ההפך מחכם לב, והוא מי שחולק על חוקי החכמה" " ( מלבים על משלי יא כ , ודומה לזה על משלי יז כ )

3. " "עקשי לב הם בעלי המידות הרעות" " ( רבי יונה על משלי יא כ ) , ומצד שני:

4. " "עיקש לב הוא האיש שדעתו משובשת, ולא יכיר האמת" " ( רבי יונה על משלי יז כ )

5. " "המעקש ליבו, ואינו שב בתשובה" " ( הגאון מווילנה על משלי יא כ ) , ומצד שני:

6. " "עיקש לב - מי שיש לו לב עיקש ועקום וסר מדרך טוב, והוא עשיית המצוות עשה" " ( הגאון מווילנה על משלי יז כ )

שורשים דו-עיצוריים / אביתר כהן[עריכה]

(נכתב 23.08.2005)

המילים עקש, עקל, עקם, עקב, עקף, כולם נוצרו משורש עק.

לפי דעתי, השפה העברית מבוססת על שורשים דו עיצוריים ולא תלת עיצוריים.

השורש התלת עיצורי נועד להרחיב ולגוון את המשמעות של השורשים הדו עיצוריים.

השורש המפורסם והידוע ביותר בעניין הוא השורש פר.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עיקש - עקום וקשה

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/iqj