קטגוריה:משלי ו יב

כינוייהם של הרשעים נאמרים כאן בלשון נקיה:

אדם בלי תועלת - דרך עדינה להגיד שהוא רק מזיק. ע"פ חכמי המדרש הכוונה ל"בעלי לשון הרע, שדימן הקב"ה לעבודה זרה... ולשופך דמים" (מדרש משלי).

ויש מפרשים: בלי עליה או בלי עול, ומטרת הקטע ללמד, שאותו פורק-עול עלול להיות גם איש אוון בין אדם לחברו, ולעשות את כל העוולות המתוארות בקטע: "כיון שפרק עול המקום - בודאי את כל אלה יעשה" (מצודות).

מלשון אַיִן - אומר דברים שאינם אמת - דרך עדינה להגיד שהוא רק משקר: "הסימן הראשון לזהות את איש האוון הוא עיקשות פה. אצל אותם האנשים, הפה אינו ישר, הם מסלפים את דיבורם, לא מדייקים בלשונם, ועוד קוראים לזה "לעגל פינות"... כל בניין האדם, יציבותו בחיים והצלחתו, תלויה במידת האמת שיש בדיבורו. מי שמדייק בדיבורו ואומר רק את האמת - הוא אדם חיובי ויש להתקרב אליו וללמוד ממעשיו. אך אם הוא נתפס בשקר, ואפילו הקטן ביותר - ואפילו הוא רק מנפח ומשנה פרטים... יש לבודקו היטב!!!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ג תמוז ה'תשס"ט).

ויש מפרשים מלשון אוֹן, כוח: = משתמש בכוחו לרעה.