מדרש משלי (בובר) ו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · ו יב · >>

(משלי ו יב): "אדם בליעל איש אוון הולך עיקשות פה" - אלו הן בעלי לשון הרע, שדימן הקב"ה לעבודה זרה, מפני מה? מפני שלשון הרע קשה כעבודה זרה.

רבי יהושע אומר: אינו דומה אלא לשופך דמים, דכתיב (בראשית ט ו): "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", אף כאן, הואיל והולך ומלשין, כאילו שופך את דמו, ולא עוד, אלא שקיללו שלמה בחכמתו ואמר:


(משלי ו יג): "קורץ בעיניו, מולל ברגליו, מורה באצבעותיו", (משלי ו יד): "תהפוכות בליבו חורש רע בכל עת מדנים ישלח", מה כתיב אחריו - קללה: (משלי ו טו): "על כן פתאום יבוא אידו, פתע יישבר ואין מרפא".

<< · מדרש משלי (בובר) · ו יב · >>