מדרש משלי (בובר) ו טז

<< · מדרש משלי (בובר) · ו טז · >>

(משלי ו טז): "שש הנה שנא ה', ושבע תועבת נפשו" - ואלו הן שש ששנא הקב"ה:

• "עיניים רמות",
• "ולשון שקר",
• "וידיים שופכות דם נקי",
• "לב חורש מחשבות אוון",
• "רגליים ממהרות לרוץ לרעה",
• "יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים".

ואלו הן שבע תועבת נפשו:

• עבודה זרה,
• וגילוי עריות,
• ושפיכות דמים,
• ולשון הרע,
• וכל המחניף את חברו בדברים,
• ^[1]וכל האומר דבר שלא מפי אומרו, ש(משנה אבות ו ו): "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", שנאמר (אסתר ב כב): "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי", וכל האומר דבר שלא מפי אומרו מביא קללה לעולם.

הערות שוליים

1. (כא) וכל האומר דבר שלא מפי אומרו - רוצה לומר, שאומר הדברים מעצמו ולא בשם האומרו, ובנדפס, גם בדפוס תוגרמה, "וכל האומר דבר מפי שלא אמרו", הוא בטעות, והכוונה שתולה דבריו באחרים.

<< · מדרש משלי (בובר) · ו טז · >>