מ"ג משלי ו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ו · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרץ בעיניו מלל ברגלו מרה באצבעתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו
  מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קורץ בעיניו" - רמיזו' של מרמה

"מולל ברגליו" - כלומר משפשף זה על זה

"ומורה באצבעתיו" - כולם מן ל' רמזים הם זה נופל על העין וזה נופל על הרגל וזה נופל על האצבעות והעיקר הוא מדבר על הרשעים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קורץ בעיניו". או ברמיזותיו אם בשיקרו בהם כמנהג הרומזים בעיניהם ומולל ברגליו לרמוז בהם ומורה באצבעו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קורץ בעיניו", הפך ממ"ש ולא תתורו אחרי עיניכם,

  • ג) בכלי התנועה "מולל ברגליו", מרמז מלים ברגליו לרוע,
  • ד) בידים "מורה באצבעותיו",
  • ה) נגד המחשבה.


ביאור המילות

"מולל". מענין מילה. מי מלל לאברהם, כאילו ימלל ברגליו ע"י רמיזות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קורץ בעיניו וגו'" - ענין כולם הם רמיזות לשון הרע.

מצודת ציון

"קורץ" - ענין הנידנוד לרמז הלעג, והוא מלשון (ירמיהו מו): "קרץ מצפון", כי ברוב הנדנוד כאלו כורת ומשבר העינים.

"מולל" - הוא מלשון מילה ודבור, ר"ל: כאילו מדבר ברגליו דבר הלעג.

"מורה" - כאלו מלמד דבר הלעג באצבעותיו.

<< · מ"ג משלי · ו · יג · >>