קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו. כולם לשון רמזים הם, זה נופל על העין וזה נופל על הרגל וזו על האצבע, וכולם רמזים של מרמה. יש מפרשים קורץ מגזרת "קורצתי גם אני" (איוב לג, ו), ומולל מגזרת (איוב יד, ב) "כציץ יצא וימל", וכן רמיזת העין באה על ידי קריצת העין ורמיזת הרגל באה על ידי מלילת הרגל. ויש מפרשים קורץ מגזרת "ואכלו קורציהון" (דניאל ג, ח) ותרגום "לא תלך רכיל" (ויקרא יט, טז) – "לא תיכול קורצין", ומולל מגזרת "מי מלל לאביהם" (בראשית כא, ז), ורמיזת הרגל היא דיבורה על דרך השאלה. והמקרא "בעיניו", "ברגליו", והמכתב בעינו, ברגלו, וגם המקרא פירושו כמו המכתב, באחת מעיניו, באחת מרגליו, ובא כמו "ויקבר בערי גלעד" (שופטים יב, ז), שטעמו באחת מערי גלעד:
