קטגוריה:בראשית כא ז

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"מושיבי עקרת הבית", זו שרה, "ותהי שרי עקרה". "אם הבנים שמחה", היניקה בנים שרה.

ותאמר מי מלל לאברהם. "מי דבר" אין כתיב כאן אלא "מי מלל", רמזו שהוליד למאה שנה. רבי פנחס בשם רבי חלקיה: קמותיו של אביהם היו יבשות ונעשו מלילות. רבי ברכיה בשם ר' לוי, את מוצא, כיון שילדה אמנו שרה את יצחק היו אומות העולם אומרים: חס ושלום לא ילדה שרה את יצחק, אלא הגר שפחת שרה היא ילדה אותו. מה עשה הקב"ה? ייבש דדי נשותיהן של אומות העולם, והיו מטרוניות באות ונושקות עפר רגליה של שרה ואומרים לה: עשי מצוה והיניקי בנים שלנו. שרה היתה צנועה יותר מדאי, אמר לה אברהם אבינו: שרה, אין זו שעת הצניעות אלא גלי את דדיך וקדש שמו של הקב"ה ושבי בשוק והיניקי בניהן, כדי שידעו הכל שהתחיל הקב"ה לעשות לנו ניסים. וגילתה דדיה והיו נובעות כשתי מעיינות והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה ואומרים: אין אנו כדאי להניק את בנינו מחלבו של יצחק. הדא הוא דכתיב: היניקה בנים, "היניקה בן" אין כתיב כאן אלא "בנים". רבנן ורבי אחא, רבנן אמרי: כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים. רבי אחא אמר: אף מי שלא בא לשם שמים, נתן לו ממשלה בעולם הזה; כיון שהפליגו עצמן בסיני ולא קבלו את התורה, נטלה מהם אותה הממשלה, הדא הוא דכתיב: "מוסר מלכים פתח" וגו':