קטגוריה:שמואל א כו טו
ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך.
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אַבְנֵר הֲלוֹא אִישׁ אַתָּה וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶל אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ כִּי בָא אַחַד הָעָם לְהַשְׁחִית אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ.
וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא־אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר֩ וַ - ו' החיבור
יֹּאמֶר֩ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms דָּוִ֨ד דָּוִ֨ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אַבְנֵ֜ר אַבְנֵ֜ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 74
מורפ': HNp הֲלוֹא הֲ - מילית, ה' השאלה
לוֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: i/3808
מורפ': HTi/Tn־אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אַתָּ֗ה אַתָּ֗ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms וּמִ֤י וּ - ו' החיבור
מִ֤י - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: c/4310
מורפ': HC/Ti כָמ֨וֹךָ֙ כָמ֨וֹ - מילת יחס
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3644
מורפ': HR/Sp2ms בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּ - מילת יחס
יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/3478
מורפ': HR/Np וְלָ֨מָּה֙ וְ - ו' החיבור
לָ֨ - מילת יחס
מָּה֙ - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: c/l/4100
מורפ': HC/R/Ti לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn שָׁמַ֔רְתָּ שָׁמַ֔רְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVqp2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אֲדֹנֶ֖יךָ אֲדֹנֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmpc/Sp2ms הַמֶּ֑לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֑לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa כִּי כִּי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־בָא֙ בָא֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms אַחַ֣ד אַחַ֣ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa הָעָ֔ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa לְהַשְׁחִ֖ית לְ - מילת יחס
הַשְׁחִ֖ית - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/7843
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמֶּ֥לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֥לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֲדֹנֶֽיךָ אֲדֹנֶֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmpc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיֹּאמֶר֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) דָּוִ֨ד קדמא (משרת, דרגא 5) אֶל־אַבְנֵ֜ר גרש (שליש, דרגא 4)
הֲלוֹא־אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אַתָּ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
וּמִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) כָמ֨וֹךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלָ֨מָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) שָׁמַ֔רְתָּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
הַמֶּ֑לֶךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּי־בָא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַחַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) הָעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְהַשְׁחִ֖ית טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ מרכא (משרת, דרגא 5) אֲדֹנֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אַבְנֵר: "הֲלוֹא אִישׁ איש מלחמה וגיבור אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶל אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ, כִּי בָא אַחַד הָעָם לְהַשְׁחִית אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ.
פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"איש" - רצה לומר גדול וחשוב כמו (במדבר יג ג)כולם אנשים
"אל אדוניך" - על אדוניך
מצודת דוד
"כי בא" - פן יבוא וכאשר באמת בא אבישי ורצה להשחיתו
"הלא איש אתה" - רצה לומר הלא אתה גדול וחשוב ומי כמוך בחשיבות ולפי גודל המעלה תגדל האשמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
השאלות (טו) מז"ש הלא איש אתה וכו'? ולמה אמר תחלה למה לא שמרת ואח"כ אשר לא שמרתם?:
"ויאמר דוד". השיב לו, כי הנמוס הזה שמי שיש לו דבר אל שר הצבא לא יקראהו בנכח רק ע"י משרתו, הוא רק אם הקריאה הוא לצורך הקורא או לאיזה ענין פרטי, לא כן אם הקריאה הוא בעבור ענין כללי הנוגע למלכות אז הנמוס שיקרא לשר הצבא בנוכח לא ע"י אמצעי, באשר תוכן הקריאה מיוחד אליו מצד מעלתו. וז"ש "הלא איש אתה ומי כמוך בישראל", ר"ל הקריאה מיוחדת לך לפי מעלתך הגדולה משני פנים, כי אחר שהתברר שהיתה המחנה והמלך בלא שומרים עד שקרב איש זר עד משכב המלך לקחת החנית מראשותיו, שזה פשע גדול, א"כ יצוייר שהיה זה או בפשע שר הצבא שלא העמיד שומרים לשמור ראש המלך, או (אם העמיד שומרים) השומרים פשעו ולא עמדו על המשמר, ובזה ראויים השומרים לעונש גדול, וגם בזה עליו מוטל להענישם על שלא עשו פקודתם. וז"ש על צד הא' "הלא איש אתה", ר"ל אתה האיש שעליך מוטל הדבר להעמיד שומרים לראש המלך. ועל צד הב', "מי כמוך בישראל", ועליך מוטל להעניש את הפושע. עתה פי' דבריו, על צד הא' שא"ל "הלא איש אתה ולמה לא שמרת אל אדוניך המלך", ר"ל למה לא העמדת שומרים, "כי" הלא "בא אחד העם להשחית", ואיה השומרים? והלא היה פה סכנה גלויה. וא"כ:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמואל א כו טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.