ביאור:בראשית כא ח
בראשית כא ח: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא ח.
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל[עריכה]
באיזה גיל נגמל יצחק?
- גמילה מיניקה - כאשר לאם נגמר החלב או כאשר התינוק מתחיל לאכול אוכל אחר ונמאס לו לינוק. לנשים עשירות בזמנו היתה מיניקת, אבל לא נכתב שלשרה היתה מינקת. בכל אופן, תינוקות נגמלים מיניקה בגיל שנה עד חמש.
- גמילה מחיתולים – זהו השלב הבא, כאשר התינוק שולט בצרכיו ומסוגל להודיע עליהם מראש. סביר להניח שאברהם לא לקח את יצחק מאמו לפני שיצחק נגמל מחיתוליו.
- גמילה מאמו - כאשר התינוק מתחיל להתרחק מסינרה של אמו ומתחיל לשחק עם אחיו ואחרים.
- נגמל ממחלות ילדות של תינוקות - בתקופה ההיא היתה תמותת תינוקות גבוהה מאוד, ולכן אחרי שאברהם נוכח שיצחק גדל והתקופה המסוכנת לתינוקות תמה, הוא חגג לו במטרה שכולם יידעו שבנו הצעיר הוא יורשו.
לפי הסיפור יצחק כבר גדל, הוא נגמל מיניקה ומחיתולים.
וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל[עריכה]
"מִשְׁתֶּה" זה מאורע גדול וחשוב. לא רק שותים, אלא גם אוכלים. המשתה יכול להימשך מספר ימים, שבועות או חודשים, ככתוב: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל שָׂרָיו ועֲַבָדָיו ... יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים ומְּאַת יוֹם" (אסתר א ד). משתה נערך לכבוד המלכת מלך, חתונה, לידה, ניצחון במלחמה, ביקור של אורחים חשובים, חתימת חוזה או ברית וכדומה.
ניתן להניח שאברהם ערך משתה כפי שפרעה חגג את יום הולדתו או יום הולדת בנו, ככתוב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ). סביר שלמשתה של אברהם באו בני ביתו, בעלי בריתו ואנשים נכבדים אחרים שזכו להיות רעים של אברהם.
אנשי סדום ועמורה הרשעים לא באו כי הם הומתו בהפיכת סדום ועמורה. החורבן בעצם פעל לטובתו של אברהם בכך שהם לא באו למשתה ולא הביאו לו מתנות, שכן אחרת הוא היה צריך לסרב להם בשנית: "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית יד כג).