קטגוריה:בראשית כא ח
נוסח המקרא
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק.
וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃
וַ/יִּגְדַּ֥ל הַ/יֶּ֖לֶד וַ/יִּגָּמַ֑ל וַ/יַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּ/י֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּרְבָא רָבְיָא וְאִתְחֲסִיל וַעֲבַד אַבְרָהָם מִשְׁתְּיָא רַבָּא בְּיוֹמָא דְּאִתְחֲסִיל יִצְחָק׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּרְבָא טַלְיָא וְאִתְחַסִין וְעָבַד אַבְרָהָם מִשְׁתַּיָא רַבָּא בְּיוֹמָא דְאַחְסִין יַת יִצְחָק: |
רש"י
"משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִשְׁתֶּה גָדוֹל – שֶׁהָיוּ שָׁם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: שֵׁם וָעֵבֶר וַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה נג,ט).
רשב"ם
ביום הגמל וגו': שעשה אז משתה כמו שמצינו בשמואל כאשר גמלתו הביאתו שילה וקרבנות עמו:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ביום הגמל את יצחק. מנהג העולם שיעשה אדם סעודה ביום שנולד לו בן או ביום המילה לכבוד המצוה. ומה שאחר אברהם לעשות משתה יצחק עד יום הגמל אותו, יתכן לפרש שמיום גמלו הניחו לת"ת, ואין לתמוה, שהרי בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו. ע"כ לא רצה לעשות הסעודה לא ביום הלידה ולא ביום המילה והניח הדבר עד יום הגמל אותו כדי שישמח בבנו בשמחת התורה שכתוב בה (תהלים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכענין שכתוב (ישעיה כח) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב. כי תכף שנגמל נתקדש להיות פרוש ונבדל לעבודת ה' ומזומן להיות עולה תמימה.
וידוע עוד כי אין אהבת האב לבן לא ביום הלידה ולא ביום המילה אלא ביום שנגמל, ואז תתחזק אהבתו יותר ויותר.
ובמדרש ביום הגמל את יצחק, ביום ה"ג מל את יצחק, ומכאן יש סמך למנהגנו שאנו עושים סעודה ביום המילה, שהרי לפי המדרש הזה עשה אברהם משתה גדול ביום ח' למילת יצחק, ומנהג כשר הוא, ועליו אמר דוד (תהלים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויעש אברהם משתה גדול". בעת המילה לא עשה משתה, כי המילה היתה מצוה מיוחדת לו ולבני ביתו הנמולים ועשה לפניהם משתה קטן, אבל בעת הגמל עשה משתה גדול לגדולי הדור כמ"ש חז"ל:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מאי דכתיב: ויגדל הילד? עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין, נותנין לו לאברהם כוס של ברכה לברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר ליצחק: טול וברך, אומר: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר ליעקב: טול וברך, אומר: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהם. אומר למשה: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר ליהושע: טול וברך, אומר: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: "נון בנו יהושע בנו". אומר לדוד: טול אתה וברך! ואומר: אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר: "כוס ישועות אשא" וגו':
ויגדל הילד ויגמל. שנגמל מיצר הרע ליצר טוב. ורבנן אמרי, שנגמל מחלבו. ויעש אברהם משתה גדול, גדול עולמים היה שם. "ויעש המלך משתה גדול", גדול עולמים היה שם, הדא הוא דכתיב: "כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב", בימי מרדכי ואסתר; "כאשר שש על אבותיך", בימי אברהם. דבר אחר: משתה גדולים היו שם, עוג וכל גדולי מלכות היו עמו. אמרו לו לעוג: לא היית אומר: אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד? אמר להם: ועכשיו מתנתו מה היא? לאו שפיפא היא? אי יהיב אנא אצבע עלויה פחיס יתיה. אמר לו הקב"ה: אתה מבזה על מתנתי? חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו, ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו". אמר ר' לוי: לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו, דאמר ר' יהושע בן מנחמה: אותם ל"ב מלכים שהרג יהושע כולם בביתו של אברהם אבינו היו במשתה. ולא ל"א היו? אלא כי ההיא דאמר ר' ברכיה ור' חלבו ור' פרנך משום ר' יוחנן: "מלך יריחו אחד", שאין ת"ל אחד, אלא הוא ואנטיקסר שלו.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא ח.
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל
באיזה גיל נגמל יצחק?
- גמילה מיניקה - כאשר לאם נגמר החלב או כאשר התינוק מתחיל לאכול אוכל אחר ונמאס לו לינוק. לנשים עשירות בזמנו היתה מיניקת, אבל לא נכתב שלשרה היתה מינקת. בכל אופן, תינוקות נגמלים מיניקה בגיל שנה עד חמש.
- גמילה מחיתולים – זהו השלב הבא, כאשר התינוק שולט בצרכיו ומסוגל להודיע עליהם מראש. סביר להניח שאברהם לא לקח את יצחק מאמו לפני שיצחק נגמל מחיתוליו.
- גמילה מאמו - כאשר התינוק מתחיל להתרחק מסינרה של אמו ומתחיל לשחק עם אחיו ואחרים.
- נגמל ממחלות ילדות של תינוקות - בתקופה ההיא היתה תמותת תינוקות גבוהה מאוד, ולכן אחרי שאברהם נוכח שיצחק גדל והתקופה המסוכנת לתינוקות תמה, הוא חגג לו במטרה שכולם יידעו שבנו הצעיר הוא יורשו.
לפי הסיפור יצחק כבר גדל, הוא נגמל מיניקה ומחיתולים.
וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל
"מִשְׁתֶּה" זה מאורע גדול וחשוב. לא רק שותים, אלא גם אוכלים. המשתה יכול להימשך מספר ימים, שבועות או חודשים, ככתוב: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל שָׂרָיו ועֲַבָדָיו ... יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים ומְּאַת יוֹם" (אסתר א ד). משתה נערך לכבוד המלכת מלך, חתונה, לידה, ניצחון במלחמה, ביקור של אורחים חשובים, חתימת חוזה או ברית וכדומה.
ניתן להניח שאברהם ערך משתה כפי שפרעה חגג את יום הולדתו או יום הולדת בנו, ככתוב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ). סביר שלמשתה של אברהם באו בני ביתו, בעלי בריתו ואנשים נכבדים אחרים שזכו להיות רעים של אברהם.
אנשי סדום ועמורה הרשעים לא באו כי הם הומתו בהפיכת סדום ועמורה. החורבן בעצם פעל לטובתו של אברהם בכך שהם לא באו למשתה ולא הביאו לו מתנות, שכן אחרת הוא היה צריך לסרב להם בשנית: "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית יד כג).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כא ח"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.