ביאור:תהלים קלא ב
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קלא ב.
כגמול עלי אמו[עריכה]
(תהלים קלא ב): "- אִם לֹא שִׁוִּיתִי, וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי; כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי."
- כמו גמול (תינוק שהרגע סיים לינוק), המשתווה (משתטח) על אמו ודומם (ישן בשקט), כך גם נפשי משתטחת על ה' בהכרת טובה, ודוממת בשלווה על כך שה' מילא את כל צרכי.
דקויות[עריכה]
שיוויתי - השתטחתי, כמו ב (ישעיהו כח כה): "הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ"- שיטח ויישר את פני האדמה (ראו שיוה = עשה שיהיה שווה ).
דוממתי - שתקתי, כמו ב (ויקרא י ג): "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר 'בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד'; וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"( פירוט ).
גמול - בלשון ימינו הכוונה לילד גדול, שכבר אינו יונק כלל. משמעות זו קיימת גם בלשון המקרא, למשל ב (בראשית כא ח): "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל , וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק"( פירוט ). אולם נראה שהמשמעות המקורית היא מעט שונה: "ילד שסיים לינוק". זה יכול להיות ילד שסיים לינוק לגמרי, או ילד שסיים לינוק באופן זמני עד הפעם הבאה (ע"פ דעת מקרא) . בפסוקנו, מתאימה יותר המשמעות השניה: תינוק שסיים לינוק באופן זמני. לאחר שתינוק מסיים לאכול (ולגהק), דרכו להשתטח ולהתרפק על אמו, ולישון בשקט ודממה:
זו התמונה המתוארת בפסוקנו. והנמשל: המשורר מרגיש שבע ומאושר, מודה לה' שסיפק את כל צרכיו, ומתרפק עליו באהבה - כגמול עלי אמו.
=== כגמול עליי נפשי===
התינוק מתרפק על אמו, והמשורר מתרפק על ה'. אם כך, מדוע נאמר כגמול עליי - וכי הוא מתרפק על עצמו?! כמה תשובות:
1. עליי כמו בקרבי, בתוכי: "נפשי בקרבי לנגדך, כיונק שדי אמו" ( רש"י, מצודות ) .
- אולם אין זו המשמעות הרגילה של המילה "עליי".
2. עליי מתחברת לפועל שיוויתי: שיוויתי עליי את נפשי, כמו גמול; נפשי דומה בעיניי כמו גמול (אבן עזרא) .
3. ולפי ההקבלה לצלע הראשונה, נראה שאלו דברי האם עצמה - אולי אמו של דוד. היא בדיוק סיימה להאכיל את תינוקה, והוא עכשיו מתרפק עליה בדממה. והיא מזדהה איתו - כך בדיוק היא מרגישה כלפי ה': "כמו הגמול הזה, המתרפק עליי בשביעות רצון, כך גם אני מתרפקת על ה' באהבה ובתודה על כך שנתן לי את כל צרכיי".
הקבלות[עריכה]
1. ודוממתי נפשי - ראו עוד על עבודת ה' בדממה .
2. כגמול - ראו (תהלים קג ב): "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו "( פירוט ).
פירושים נוספים[עריכה]
3. "הנה, שרש ענין המכוון במינוי המלך הוא, שבו ועל ידו יהיו ישראל בטלים לה'. כי כל ישראל צריכים להיות בטלים למלך וסרים למשמעתו בכל אשר יגזור... והנה המלך בעצמו בטל לאלהות. וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קלא ב): "אם לא שויתי ודוממתי ", דהיינו שנגע הביטול לה' כל כך בלבבו, עד שגם בגשמיות לא היה יכול להרים עיניו ולהגביה לבו בבחינת יש ודבר מה, אלא היה כמו בחינת דומם שאין לו תנועה. וזהו העיקר במלך שמחמת זה נקרא מלך, שהוא מרכבה למדת מלכותו יתברך. וידוע שפירוש מרכבה הוא בחינת הביטול, כמו ביטול המרכבה לגבי הרוכב. ומאחר שהמלך הוא בטל למלכות שמים, וישראל בטילים למלך, הרי נמצא בו ועל ידו, ישראל בטלים לאלקותו יתברך". " (צמח צדק, דרך מצוותיך עמ' קח. מובא במאמר שורש המחלוקת על המלוכה מאת הרב אליהו מאלי) .
4. "נדמה בכל עניניו כגמול מחלב, שכמו שהגמול משים כל בטחונו על אמו שהיא תכלכלהו ותנהגהו, כן " שויתי נפשי כגמול עלי אמו ", שבטחתי רק על ה' החונן דעת בענינים העיונים והמנהלני בענינים המעשים; וכמו שהגמול אינו סומך על עצמו מאומה ויודע כי קצר כחו מעשות דבר, כן " כגמול עלי נפשי ", שמדעתי שאני בפ"ע רפה ידים וחסר כח, וע"ז כפל " שויתי ודוממתי " ומפרש שויתי נפשי כגמול עלי אמו, ודוממתי כגמול עלי נפשי, ר"ל שנפשי דוממת כגמול הדומם ואין מלה בלשונו בלא אמו" ( מלבי"ם ) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כגמול עלי אמו
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-10-16.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-131-02