ביאור:בראשית כא כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כא כב: "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה."


אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה[עריכה]

אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ[עריכה]

אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר ושר צבאו באו לבקר את אברהם בִּבְאֵר שָׁבַע (ביאור:בראשית כא לב).
היה מדובר בכבוד גדול עבור אברהם שהתגורר על הגבול עם "אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ביאור:בראשית כא לד), בקצה האזור שבשליטתו של אבימלך.

אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה[עריכה]

אברהם לבטח נתן כבוד לאורחיו, אולם הפעם הכתוב לא מספר לנו שהוא רץ להכין להם אוכל, הושיבם בצל העץ או נתן להם מים לרחוץ רגליהם. ייתכן גם שהוא לא עשה את זה.

אברהם חיכה בסבלנות שאבימלך יפתח בדבריו ויסביר את סיבת ביקורו, הרי לבוא מאזור עזה שליד חוף הים לבאר שבע זה מסע לא מבוטל, ולבטח אבימלך לא בא לראות את הנוף.

אבימלך הבטיח לאברהם: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב" (ביאור:בראשית כ טו). אף על פי כן, בסופו של דבר אנשי גרר דחקו את אברהם למדבר לכיוון באר שבע ועבדיו של אבימלך אפילו גזלו באר מים שאברהם חפר (ביאור:בראשית כא כה). כמובן שאבימלך הכחיש שהוא ידע מכך, אבל עבדים לא עושים דבר מבלי לקבל רשות מאדוניהם ומבלי לדווח בגאווה על הצלחתם, היינו לשמור על ארצם מפני פולשים זרים ולהגדיל את עדר הצאן של אדונם.

משהו חשוב הציק לאבימלך.

  • אבימלך לבטח שמע על נצחנו של אברהם כנגד ארבעת המלכים לפני מספר רב של שנים ועל המעשר שהוא נתן למַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (ביאור:בראשית יד יח). מכאן שהוא לבטח לא רצה לפתוח במלחמה עם אברהם או לנסות ולגרשו מארצו.
  • אבימלך זכר את דברי אדוני: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הואּ, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וחְֶיֵה; וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית כ ז). הוא לבטח לא רצה חלומות נוספים ואיומים נוספים מאדוני.
  • אבימלך נוכח ששרה בזקנותה ילדה בן לאברהם. זה היה פלא נוסף לפלא של "עָצֹר עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ" (ביאור:בראשית כ יח).
  • דבריו של אבימלך "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה", מעידים על כך שהוא הבין שאברהם נמצא תחת חסותו וברכתו של אלוהים.

לסיכום:

  • אבימלך פחד שאברהם ואלוהים יכעסו עליו. ואכן, אברהם כעס.
  • אבימלך פחד לגרש את אברהם מארצו.
  • אבימלך פחד שאברהם ואלוהיו ינשלו אותו ואת עמו מארצם.
  • אבימלך היה מודע לכך שעבדיו גזלו באר מאברהם ופחד שאלוהים יכעס עליו.

לכן אבימלך בא לבקר את אברהם, נותן לו ולאלוהיו כבוד, ומבקש לחתום על ברית שלום והסכם לחלוקת הארץ.