קטגוריה:בראשית כא כב
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִי֙ בָּ/עֵ֣ת הַ/הִ֔וא וַ/יֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּ/פִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔/וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵ/אמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּ/ךָ֔ בְּ/כֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַהֲוָה בְּעִדָּנָא הַהוּא וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכׂל רַב חֵילֵיהּ לְאַבְרָהָם לְמֵימַר מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדָךְ בְּכֹל דְּאַתְּ עָבֵיד׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּעִדָנָא הַהוּא וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכוֹל רַב חֵילֵיהּ לְאַבְרָהָם לְמֵימַר מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדָךְ בְּכָל מַה דְאַנְתְּ עָבִיד: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כב) "אלהים עמך". באשר כמו זר נחשב דבר זה, איך מלך הארץ ושריו יבקשו מאיש גר מתגורר בארצם שישבע להם בל ירע להם, ושיבואו עוד לביתו לבקש מאתו כזאת, ע"ז הקדימו, שלכן יראים מפניו באשר אלהים אתו, כמו שראו במלחמת המלכים ולקיחת שרה ולדת בן לזקוניו, אך שהלא אחר שכל מעשיו יעשה רק עפ"י אלהים ובפקודתו, מה תועיל השבועה, אם ה' יצוהו הפך הברית מה יעשה, עז"א "אלהים עמך בכל אשר אתה עשה", ר"ל שאין מעשיך נמשכים אל גזרת האלהים, רק רצון האלהים נמשך אחר מעשיך, וכשתכרות עמנו ברית יסכים אלהים ע"ז. זאת שנית בל יהיה נראה כחושדין אותו שימרוד במלך וישקור בנמוסי ארץ שהוא דבר רע ועול, ע"ז הקדימו, שאלהים עמו בכל מעשהו וכל מעשיו מתכונים למצות ה', ורצו לכלול בשבועה זאת, שגם אם יהיה זה לכבוד ה' שילחם אתם בעבור כבוד השם, תמנעהו שבועת ה' מזאת, שמטעם זה שמרו בני ישראל השבועה הזאת ולא הורישו את היבוסי יושב ירושלים, הגם שהיו ממלאים בזה מצות ה':
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך. "ברצות ה' דרכי איש", זה אברהם. "גם אויביו ישלים אתו", ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו. ר' יהודה אומר: פיכל היה שמו. ר' נחמיה אומר: פה שכל צבאותיו נושקין לו על פיו. אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, לפי שהיו אומות העולם אומרים: אילו היה צדיק היה מוליד; וכיון שהוליד אמרו לו: אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. אילו היה צדיק לא היה שומע לקול אשתו לדחות את בנו; וכיון שאמר ליה אלהים: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", אמר: אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. אילו היה צדיק לא היה דוחה בנו בכורו; כיון שראו מעשיו, אמרו: אלהים עמך וגו'.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כב.
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה
אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ
אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר ושר צבאו באו לבקר את אברהם בִּבְאֵר שָׁבַע (ביאור:בראשית כא לב).
היה מדובר בכבוד גדול עבור אברהם שהתגורר על הגבול עם "אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ביאור:בראשית כא לד), בקצה האזור שבשליטתו של אבימלך.
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה
אברהם לבטח נתן כבוד לאורחיו, אולם הפעם הכתוב לא מספר לנו שהוא רץ להכין להם אוכל, הושיבם בצל העץ או נתן להם מים לרחוץ רגליהם. ייתכן גם שהוא לא עשה את זה.
אברהם חיכה בסבלנות שאבימלך יפתח בדבריו ויסביר את סיבת ביקורו, הרי לבוא מאזור עזה שליד חוף הים לבאר שבע זה מסע לא מבוטל, ולבטח אבימלך לא בא לראות את הנוף.
אבימלך הבטיח לאברהם: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב" (ביאור:בראשית כ טו). אף על פי כן, בסופו של דבר אנשי גרר דחקו את אברהם למדבר לכיוון באר שבע ועבדיו של אבימלך אפילו גזלו באר מים שאברהם חפר (ביאור:בראשית כא כה). כמובן שאבימלך הכחיש שהוא ידע מכך, אבל עבדים לא עושים דבר מבלי לקבל רשות מאדוניהם ומבלי לדווח בגאווה על הצלחתם, היינו לשמור על ארצם מפני פולשים זרים ולהגדיל את עדר הצאן של אדונם.
משהו חשוב הציק לאבימלך.
- אבימלך לבטח שמע על נצחנו של אברהם כנגד ארבעת המלכים לפני מספר רב של שנים ועל המעשר שהוא נתן למַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (ביאור:בראשית יד יח). מכאן שהוא לבטח לא רצה לפתוח במלחמה עם אברהם או לנסות ולגרשו מארצו.
- אבימלך זכר את דברי אדוני: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הואּ, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וחְֶיֵה; וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית כ ז). הוא לבטח לא רצה חלומות נוספים ואיומים נוספים מאדוני.
- אבימלך נוכח ששרה בזקנותה ילדה בן לאברהם. זה היה פלא נוסף לפלא של "עָצֹר עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ" (ביאור:בראשית כ יח).
- דבריו של אבימלך "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה", מעידים על כך שהוא הבין שאברהם נמצא תחת חסותו וברכתו של אלוהים.
לסיכום:
- אבימלך פחד שאברהם ואלוהים יכעסו עליו. ואכן, אברהם כעס.
- אבימלך פחד לגרש את אברהם מארצו.
- אבימלך פחד שאברהם ואלוהיו ינשלו אותו ואת עמו מארצם.
- אבימלך היה מודע לכך שעבדיו גזלו באר מאברהם ופחד שאלוהים יכעס עליו.
לכן אבימלך בא לבקר את אברהם, נותן לו ולאלוהיו כבוד, ומבקש לחתום על ברית שלום והסכם לחלוקת הארץ.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כא כב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.