ביאור:בראשית כא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כא ו: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי."



כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי[עריכה]

"לִי" - אלי, לעברי, בשבילי, עבורי, למעני.

יִצְחַק לִי[עריכה]

שרה אומרת שכל מי שישמע שיש לה ילד יצחק. אם כך, מה היא משמעות הצחוק?

  • לעג, פנייה בבוז וזלזול כלפי שרה, כדבריה: "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים". כוונתה של שרה היא שכולם יצחקו עליה, כולם ירכלו עליה. שרה פוחדת שבעתיד ירכלו עליה כי לא יאמינו שהזקנה הזו היא אמו של יצחק, כפי שרש"י אומר: "לא ילדה שרה, אלא אסופי הביאה מן השוק". לכן, כדי לעזור לשרה אלוהים דאג לכך שלא רק שהיא "תַַּהַר ותֵַּלֶד", אלא שהיא גם תניק את התינוק עד גמילתו (ביאור:בראשית כא ז).

או להפך

  • • שמחה. כולם ישמחו עם ובשביל שרה, כדבריה: "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים", כלומר אלוהים הביא צחוק, ששון, גילה, אושר ושמחה לשרה. שרה ממשיכה: "מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה" (ביאור:בראשית כא ז) הניקה בנים, ברבים, גם בנים של אחרים, להראות את הפלא הגדול שקרה לה בשביל אברהם, ושהיא אכן היתה בהריון.

אין ספק ששרה שרה שיר הלל לאדוני שהבטיח וקיים את ברכתו לה, היינו, שהיא זכתה בבן אחרי שנים כה רבות של עקרות. שרה שמחה על כך שהיא לא בגדה וכעסה על אדוני ואברהם, אלא חיכתה בסבלנות, להבדיל מרחל שבאה בטענות ליעקב: "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ביאור:בראשית ל א).

היא היתה המאושרת בנשים ברגע ההוא, וכולם שמחו בשמחתה.
אם שרה היתה מכירה את שירת חנה: "עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה" (שמואל א ב א), גם היא לבטח היתה שרה את זה.

פחד?[עריכה]

אולם יש גם פחד בדבריה של שרה ובשמחתה. שרה נזהרת לא לפגוע באף אחד ביום שמחתה.