לדלג לתוכן

ביאור:בראשית כא כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית כא כ: "וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כ.


ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק

וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר

[עריכה]

סוף טוב (כמעט) הכל טוב.

  • כך היה לישמעאל
  • כך היה ליצחק בעקדתו
  • כך היה ליעקב שנשלח במקלו לחרן, וחזר עם שני מחנות.
  • וכך היה ליוסף שנזרק לבור ועלה להיות משנה למלך מצרים וראש לכל אחיו.

וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר

[עריכה]

ישמעאל וויתר על כנען לטובת יצחק, ונדחף למדבר לבטחונו. כך המדבר עיצב את עתיד זרעו. אנשי המדבר הם חופשיים ועצמאים, אבל קייום חוקי ישוב, ותשלום מיסים הם לא מהדברים שהם מפורסמים בהם לגדולה.

וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת

[עריכה]

"רֹבֶה" - מופיע פעם אחת בתנ"ך. מנחשים שהפרוש הוא 'יורה', כלומר: 'ישמעאל היה יורה קשת'. אין אפשרות לדעת אם זאת קשת שונה וחזקה יותר מהקשתות הפשוטות.
צידים השתמשו בקשת, ככתוב שיצחק אמר לעשו: "עַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ ... וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד)" (בראשית כז ג).

לא נאמר שישמעאל היה "אִישׁ שָׂדֶה" (בראשית כה כז), או "רֹעֵי צֹאן" או "אַנְשֵׁי מִקְנֶה" (בראשית מו לב), אלא רק 'יושב מדבר היורה קשת'. בהמשך אנו מוצאים שהישמעאלים נהלו שיירות של סחורות מהגלעד למצרים.

אחד מסמני אנשי המדבר זה נשק, ועל חרבם הם חיים.
ממוחיות ברובה בקשת איפשרה לאדם חלש בגופו לנצח מספר אנשים, שכל אחד היה חזק ממנו, על ידי פגיעה ממרחק, ושמירת מרחק.
גם דוד השתמש ביריה מרחוק נגד גולית, ככתוב: "וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה" (שמואל א יז מט).
ניתן להבין שישמעאל לא היה גדול וחזק, ולכן הוא התאמן להיות ממוחה בקשת לציד וללחימה. אפשרי שגם הגר היתה ממשפחה של יורי קשת כי היא מדדה מרחק ביחידות של "מְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (בראשית כא טז).