קטגוריה:בראשית כא כ
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַ/נַּ֖עַר וַ/יִּגְדָּ֑ל וַ/יֵּ֙שֶׁב֙ בַּ/מִּדְבָּ֔ר וַ/יְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַהֲוָה מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדֵיהּ דְּרָבְיָא וּרְבָא וִיתֵיב בְּמַדְבְּרָא וַהֲוָה רָבֵי קַשָּׁתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדֵיהּ דְטַלְיָא וּרְבָא וְיָתִיב בְּמַדְבְּרָא וַהֲוָה יַלִיף רַבֵּי קַשְׁוָותָא: |
רש"י (כל הפרק)
"רובה קשת" - יורה חצים בקשת
"קשת" - על שם האומנות כמו חמר גמל ציד לפיכך השי"ן מודגשת היה יושב במדבר ומלסטם את העוברים הוא שנאמר ידו בכל וגו'רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
קַשָּׁת – עַל שֵׁם הָאֻמָּנוּת, כְּמוֹ: חַמָּר, גַּמָּל, צַיָּד; לְפִיכָךְ הַשִּׁי"ן מוּדְגֶּשֶׁת. הָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וּמְלַסְטֵם אֶת הָעוֹבְרִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יב): "יָדוֹ בַכֹּל...".
רשב"ם (כל הפרק)
רובה קשת: מושך בקשת, ושני גזרות הן וימררוהו ורבו וגם יסבו עלי רביו מלשון רבב כמו סובו מן סבב, שומו שמים מן שמם, דומו יושבי אי מן דממה דקה כולם נכפלים באות אחרונה, אבל רובה מגזרת רבה וכמו עשה בנה קנה שיאמר עושה בונה קונה:
אבן עזרא (כל הפרק)
רבה קשת — כמו "השמיעו אל בבל רבים" (ירמיהו נ כט), ואם הם שני שרשים, כמו ש.ר.ר וש.ר.ה, גם ר.ב.ה ור.ב.ב מגזרת "רבה".
קשת — שם התואר, כמו "גנב".
"הגם הלום" (בראשית טז יג), ששם נראה לה המלאך בתחילה בפעם הראשונה:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כ - כא) "ויהי אלהים." השגחת ה' היה עליו שיגדל, והצילו מסכנת המדבר וחיות רעות," וישב במדבר," נתקיים בו מ"ש והוא יהיה פרא אדם שהיה מדברי. "ויהי רבה קשת", ונתקיים מ"ש ידו בכל וכו'. "ישב במדבר פארן," ונתקיים מ"ש ועל פני כל אחיו ישכון, שנד ממדבר למדבר וטבע השורש נשתל אח"כ בבניו." ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים", כל עורב למינו:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויהי אלהים את הנער ויגדל. שאל ר' ישמעאל את ר' עקיבא, אמר לו: בשביל ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, שהיה דורש אכין ורקין מעוטין, אתין וגמין רבויין. "את" דכתיב הכא מהו? אמר ליה: אילו כתיב, "ויהי אלהים הנער", היה הדבר קשה; אלא "את הנער". אמר ליה: "כי לא דבר רק הוא", ואם רק הוא, מכם הוא רק, שאין אתם יודעים לדרוש! אלא "את הנער", הוא וחמרוהי וגמלוהי ובני ביתיה. ויהי רובה קשת, רבה וקשיותו עמו; רב על כל המורים בקשת:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כ.
ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק
וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר
סוף טוב (כמעט) הכל טוב.
- כך היה לישמעאל
- כך היה ליצחק בעקדתו
- כך היה ליעקב שנשלח במקלו לחרן, וחזר עם שני מחנות.
- וכך היה ליוסף שנזרק לבור ועלה להיות משנה למלך מצרים וראש לכל אחיו.
וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר
ישמעאל וויתר על כנען לטובת יצחק, ונדחף למדבר לבטחונו. כך המדבר עיצב את עתיד זרעו. אנשי המדבר הם חופשיים ועצמאים, אבל קייום חוקי ישוב, ותשלום מיסים הם לא מהדברים שהם מפורסמים בהם לגדולה.
וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת
"רֹבֶה" - מופיע פעם אחת בתנ"ך. מנחשים שהפרוש הוא 'יורה', כלומר: 'ישמעאל היה יורה קשת'. אין אפשרות לדעת אם זאת קשת שונה וחזקה יותר מהקשתות הפשוטות.
צידים השתמשו בקשת, ככתוב שיצחק אמר לעשו: "עַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ ... וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד)" (בראשית כז ג).
לא נאמר שישמעאל היה "אִישׁ שָׂדֶה" (בראשית כה כז), או "רֹעֵי צֹאן" או "אַנְשֵׁי מִקְנֶה" (בראשית מו לב), אלא רק 'יושב מדבר היורה קשת'. בהמשך אנו מוצאים שהישמעאלים נהלו שיירות של סחורות מהגלעד למצרים.
אחד מסמני אנשי המדבר זה נשק, ועל חרבם הם חיים.
ממוחיות ברובה בקשת איפשרה לאדם חלש בגופו לנצח מספר אנשים, שכל אחד היה חזק ממנו, על ידי פגיעה ממרחק, ושמירת מרחק.
גם דוד השתמש ביריה מרחוק נגד גולית, ככתוב: "וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה" (שמואל א יז מט).
ניתן להבין שישמעאל לא היה גדול וחזק, ולכן הוא התאמן להיות ממוחה בקשת לציד וללחימה. אפשרי שגם הגר היתה ממשפחה של יורי קשת כי היא מדדה מרחק ביחידות של "מְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (בראשית כא טז).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כא כ"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.