קטגוריה:איוב טז יג

<< | ספר איוב • פרק ט"ז • פסוק י"ג | >>

מהדורת הכתיב:

יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי.

המהדורה המנוקדת:

יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי.

המהדורה המוטעמת:

יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו
יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל
יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָתִֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

יָ֘סֹ֤בּוּ יָ֘סֹ֤בּוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5437
מורפ': HVqi3mp עָלַ֨י עָלַ֨ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp1cs׀ רַבָּ֗יו רַבָּ֗י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7228
מורפ': HNcmpc/Sp3ms יְפַלַּ֣ח יְפַלַּ֣ח - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6398
מורפ': HVpi3ms כִּ֭לְיוֹתַי כִּ֭לְיוֹתַ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3629
מורפ': HNcfpc/Sp1cs וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יַחְמ֑וֹל יַחְמ֑וֹל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2550
מורפ': HVqi3ms יִשְׁפֹּ֥ךְ יִשְׁפֹּ֥ךְ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8210
מורפ': HVqi3ms לָ֝אָ֗רֶץ לָ֝ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָ֗רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/776
מורפ': HRd/Ncbsa מְרֵרָֽתִי מְרֵרָֽתִ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4845
מורפ': HNcfsc/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

יָ֘סֹ֤בּוּ מהפך מוצנר (משרת, דרגא 5) עָלַ֨י אזלא לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

רַבָּ֗יו רביע גדול (משנה, דרגא 3)

יְפַלַּ֣ח מונח (משרת, דרגא 5) כִּ֭לְיוֹתַי דחי (משנה, דרגא 3)

וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יַחְמ֑וֹל אתנחתא (מלך, דרגא 2)

יִשְׁפֹּ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) לָ֝אָ֗רֶץ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

מְרֵרָֽתִי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

יָסֹבּוּ עָלַי יקיפו אותי רַבָּיו הקשתים שלו, היורים חצים בקשת (כדוגמת "וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת"), יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל, יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי את מיצי המרה שלי (כליות ומרה - איברים שנתפסו בימי קדם כמקור לכעס ועצב).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות