לדלג לתוכן

מ"ג בראשית כא יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּגְלָא יְיָ יָת עֵינַהָא וַחֲזָת בֵּירָא דְּמַיָּא וַאֲזַלַת וּמְלָת יָת רוּקְבָּא מַיָּא וְאַשְׁקִיאַת יָת רָבְיָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְגַלֵי יְיָ יַת עֵינָהָא וְאִתְגְלֵי לָהּ בֵּרָא דְמַיָא וְאָזְלַת וּמְלַת יַת קִרְוָא מַיָא וְאַשְׁקִיַית יַת טַלְיָיא:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויפקח אלהים את עיניה" נתן בה דעת להכיר מקום מים שהיה שם כי לא היתה סומא קודם לכן:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט)" ויפקח". גדר פעל פקח הוא הגלות ידיעה מה שלא ידע קודם כמ"ש הרמב"ם במורה, שגם תחלה היה הבאר שם, רק שלא שמה לב לראותו ועתה ראתה אותו:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(יט) "ויפקח אלהים" וכו'. אם בריאה ברא ה' באר מים גלוי לכל, מה פקיחת עינים היה צריך. אך יראה שהיה דבר רוחני בלתי

נראה רק לה שפקח אלהים את עיניה. ויתכן כי מעין באר שהיה לישראל במדבר, כי היה רוחני מבחינת שכינה הוא שם אלהים. שעל כן היה הולך עמהם ממקום למקום, זולת יתר נפלאות אל אין מספר שהיו נעשים בו, על כן פקח יתברך את עיניה ותרא באר מים. והיא השכילה כי מאת האלהים הוא. ותאמר בלבה כי מה שישתה ממימיה יהיה לו לרפואה לקום מחליו אשר הוא מושכב בו וכן עשתה כי "ותלך ותמלא כו' ותשק את הנער". ואז על ידי ההשקאה ההיא הושפעה בו רפואה מאת האלהים, כי מיד (כ) "ויהי אלהים את הנער ויגדל", כי באר אלהים הוא כמדובר: