קטגוריה:בראשית טז יג

<< | ספר בראשית • פרק ט"ז • פסוק י"ג | >>

נוסח המקרא

ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי

וַתִּקְרָא שֵׁם יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי.

וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהֹוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/תִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַ/דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔י/הָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲ/גַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽ/י׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְצַלִּיאַת בִּשְׁמָא דַּייָ דְּאִתְמַלַּל עִמַּהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא חָזֵי כוֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת אַף אֲנָא שָׁרִיתִי חָזְיָא בָּתַר דְּאִתְגְּלִי לִי׃
ירושלמי (יונתן):	וְאוֹדִיאַת קֳדָם יְיָ דְמֵימְרֵיהּ מִתְמַלֵל לָהּ וְכֵן אָמְרַת אַנְתְּ הוּא חַי וְקַיָים דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי אֲרוּם אַמְרַת הָא בְּרַם הָכָא אִתְגְלִיאַת יְקַר שְכִינְתָּא דַיְיָ בָּתַר חֶזְיָא:
ירושלמי (קטעים):	וְאוֹדַיָית הָגָר וְצָלְיַית בְּשֵׁם מֵימְרֵיהּ דַיְיָ דְאִתְגְלֵי עֲלָהּ אָמְרָה בְּרִיךְ אַתְּ הוּא אֱלָהָא קְיָים כָּל עָלְמַיָא דִי חָמִית בְּצַעֲרִי אֲרוּם אָמְרַת דָא לְחוֹד עָלַי אִתְגְלַיתָא הֵיךְ בָּתַר דְאִתְגַלֵיתָא עַל שָרַי רִבּוֹנְתִּי:<קטע סוף=/טז יג>

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אתה אל ראי" - נקוד חטף קמ"ץ מפני שהוא שם דבר אלוה הראיה שרואה בעלבון של עלובין (ס"א ד"א אתה אל ראי משמע שהוא רואה הכל ואין שום דבר רואה אותו)

"הגם הלום" - לשון תימה וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם ששם הייתי רגילה לראות מלאכים ותדע שהיתה רגילה לראותם שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר מות נמות וזו ראתה ד' זה אחר זה ולא חרדה

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[טז] לשון תימה כו'. ויהיה פירוש הכתוב שאמרה שהשם יתברך הוא רואה בעלבון עלובים, ולכן קראה אותה "אל ראי", שרואה בכל עלובים, כי היתה מתמיה הגם במדבר שייך לראות מלאך, בשלמא שראיתי מלאכים בביתו של אברהם - זהו בשביל צדקת אברהם, אבל במדבר למה הוא נמצא כאן, אם לא שהוא רואה בעלבון עלובים:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אַתָּה אֵל רֳאִי – נָקוּד חֲטָף קָמַץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר: "אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה", שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין (בראשית רבה מה,י). [דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה אֵל רֳאִי" – מַשְׁמָע שֶׁהוּא רוֹאֶה הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם דָּבָר רוֹאֶה אוֹתוֹ.]
הֲגַם הֲלֹם – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַף הֲלוֹם בַּמִּדְבָּרוֹת רָאִיתִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, "אַחֲרֵי רוֹאִי" אוֹתָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָם, שֶׁשָּׁם הָיִיתִי רְגִילָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים? וְתֵדַע שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מָנוֹחַ רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ פַּעַם אַחַת וְאָמַר "מוֹת נָמוּת" (שופטים יג,כב), וְזוֹ רָאֲתָה אַרְבָּעָה זֶה אַחַר זֶה וְלֹא חָרְדָה (בראשית רבה מה,ז).

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

אל רֳאי — על משקל "ראה עֳני" (איכה ג א), כטעם "אל מראה". הגם הלום — כמו "עתה". והנכון, שהוא כמו "פֹה", וכן: "הבא עוד הלום איש" (שמואל א י כב). והטעם, הגם פה ראיתי מלאך השם אחר שראה השם בעניי? כי הוא רֹאִי תמיד:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

אתה אל ראי. פירש החכם רבי אברהם אתה אל ומראה, כי מלת ראי שם דבר. הגם הלום ראיתי פירוש הגם פה ראיתי מלאך השי"ת אחר שראה הש"י בעניי.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ותקרא שם ה'" הנה קריאת שם ה' היא התפלה אשר בה שבחו של הקב"ה במחשבת המתפלל או בדבריו כאמרם ז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל כי בזה יכוין המתפלל לאל ית' כענין שויתי ה' לנגדי תמיד וכן קראתי שמך ה' וכן ושמואל בקוראי שמו וכן כי שם ה' אקרא. אמר א"כ שכאשר התפללה סדרה שבח האל ית' שדבר אליה באמרה אתה אל ראי. אתה אל של ראייה בכל מקום לא בביתו של אברהם בלבד כאמרם ז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יג) "ותקרא שם ה'", עפ"ז הבינה שהיא אין לה זכות וכשרון אל מה שזכתה שידבר מלאך ה' עמה," ותקרא שם ה' הדבר אליה אתה אל ראי", ר"ל ראי את המראה הזאת לא היה בזכותי ועפ"י כחי, רק ע"י חסד אל בלי שום הכנה וזכות מאתי," כי אמרה" ובררה זאת משני טעמים. א) שאם היה זה בהיותי בבית אברהם הייתי אומר שהיה זה ע"י שאני בבית איש האלהים, שמי שהוא קרוב אל הנביא ושוכן בביתו יחול גם עליו רוח אלהים, כמו שהיה בשמואל שחל הרוח האלהי על תלמידיו ע"י שפעו, אבל "הגם הלום ראיתי", איך ראיתי הלום במדבר שאני רחוק מבית אברהם ב) שאם היה זה רק דבור א' קצר, הייתי תולה אותו בכחי, אבל איך" ראיתי אחרי ראי", שראיתי המראה ארבעה פעמים זאח"ז, וא"כ זה אינו בכחי רק ע"י חסד אל שהוא אל ראי, ר"ל אל שסבב ראיתי את המלאך:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ותקרא שם ה' הדובר אליה. על ידי מלאך. ר' יהודה בר רבי סימון ור' יוחנן בשם ר' אלעזר בר ר' שמעון: מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת^[1], ואף היא על ידי עילה. רבי אבא בר כהנא בשם ר' בירי אמר: כמה דברים וכמה כרכורים כרכר בשביל להשיח עמה, שנאמר: "ויאמר לא כי צחקת". והכתיב: ותקרא שם ה' הדובר אליה? ר' יהושע בר ר' נחמיה בשם רב אידי: על ידי מלאך. והכתיב: "ויאמר ה' לה"?^[2] ר' לוי בשם ר' חנינא בר ר' חמא אמר: על ידי מלאך. ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא: על ידי שם.

אתה אל ראי. אמר ר' איבו: אתה הוא הרואה בעלבונם של עלובים.

כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי. אמרה: לא די שנזקקתי לדבור, אלא למלכות, כמה דאת אמר: "כי הביאותני עד הלום". לא די שנזקקתי עם גברתי, אלא ביני לבין עצמי. אמר ר' שמואל, משל למטרוניתא שאמר לה המלך: עברי לפני. עברה לפניו והיתה מסתמכת על שפחתה, וצמצמה פניה ולא ראתה המלך, והשפחה ראתה:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז יג.

אַתָּה אֵל רֳאִי ... הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי

זהו משפט לא ברור. מי ראה את מי? עם זאת, ניתן להניח שהגר המצרית לא ידעה לדבר עברית טוב.
בדומה ליעקב לאחר חלומו (ביאור:בראשית כח יב), גם הגר מאוד נרגשת. כזכור, לאחר שיעקב מתעורר הוא אומר: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶהּ: אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית כח יז), וקורא למקום: "בֵּית אֵל". בדומה לכך, גם הגר רוצה להודות לאל על ההבטחה הגדולה שנתן לה. ייתכן שהיא חששה שאם היא לא תוד לאלוהים ותעניק לו את הכבוד הראוי, אזי ההבטחה לא תתקיים.

המלאך אמר: "כִּי שָׁמַע יְהוָה אֶל עָנְיֵךְ", וכך הוא המלאך השתמש בשם של אלוהיו והגר הבינה שזה אלוהיו של אברם המדבר.

הגר מסבירה את משמעות השם "אֵל רֳאִי" באומרה: "הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי".
"הֲלֹם" - כאן, פה.
"אֵל רֳאִי" הסבר פשוט הוא האל שראה אותי, מצא אותי, וברך אותי. אולם לא ידוע באיזו שפה הגר דיברה בהתרגשותה, וזאת מכיוון שיש לעוות את המשפט כדי להבינו. הגר החליטה להודות ל-"אֵל רֳאִי", עם זאת לא ברור אם היא מודה לאלוהי אברהם או לאל השמש המצרי רע ^[3], אשר אותו היא עבדה עוד ממצרים.. על כן היא גם קראה למעיין שבו היא התחבאה "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית טז יד).