לדלג לתוכן

רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) שִׁפְחָה מִצְרִית – בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה. כְּשֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה, אָמַר: מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִתִּי שִׁפְחָה בְּבַיִת זֶה וְלֹא גְּבִירָה בְּבַיִת אַחֵר (בראשית רבה מה,א).

(ב) אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – לִמֵּד עַל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים, שֶׁאֵינוֹ בָּנוּי אֶלָּא הָרוּס (בראשית רבה מה,ב).
אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – בִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְתוֹךְ בֵּיתִי [כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי" (להלן ל,יח)].
לְקוֹל שָׂרָי – לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ (בראשית רבה מה,ב).

(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי – לְקָחַתָּה בִּדְבָרִים: אַשְׁרַיִךְ שֶׁזָּכִית לִדָּבֵק בְּגוּף קָדוֹשׁ כָּזֶה (בראשית רבה מה,ג).
מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים – מוֹעֵד הַקָּבוּעַ לְאִשָּׁה שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה לְבַעֲלָהּ, חַיָּב לִשָּׂא אַחֶרֶת (יבמות ס"ד ע"א; בראשית רבה מה,ג).
לְשֶׁבֶת אַבְרָם... – מַגִּיד שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לעיל יב,ב) עַד שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (יבמות ס"ד ע"א; בראשית רבה מה,ג).

(ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר – מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה מה,ד).
וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ – אָמְרָה: שָׂרָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ. מַרְאָה עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא צַדֶּקֶת, וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא זָכְתָה לְהֵרָיוֹן כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וַאֲנִי נִתְעַבַּרְתִּי מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה מה,ד).

(ה) חֲמָסִי עָלֶיךָ – חָמָס הֶעָשׂוּי לִי, עָלֶיךָ אֲנִי מַטִּילָה הָעוֹנֶשׁ. כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (לעיל טו,ב) לֹא הִתְפַּלַּלְתָּ אֶלָּא עָלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל עַל שְׁנֵינוּ, וְהָיִיתִי אֲנִי נִפְקֶדֶת עִמָּךְ. וְעוֹד: דְּבָרֶיךָ אַתָּה חוֹמֵס מִמֶּנִּי, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנִי וְשׁוֹתֵק (בראשית רבה מה,ה).
אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי... בֵּינִי וּבֵינֶיךָ – כָּל "בֵּינְךָ" שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר וְזֶה מָלֵא. קְרִי בֵיהּ "וּבֵינַיִךְ", שֶׁהִכְנִיסָה עַיִן הָרָע בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָגָר וְהִפִּילָה עוּבָּרָהּ. הוּא שֶׁהַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לְהָגָר: "הִנָּךְ הָרָה" (להלן פסוק יא), וַהֲלֹא כְבָר הָרְתָה, וְהוּא מְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁתַּהַר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִפִּילָה הֵרָיוֹן הָרִאשׁוֹן (בראשית רבה מה,ה).

(ו) וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי – הָיְתָה מְשַׁעְבֶּדֶת בָּהּ בְּקוֹשִׁי (בראשית רבה מה,ו).

(ח) אֵי מִזֶּה בָאת – מֵהֵיכָן בָּאת? יוֹדֵעַ הָיָה, אֶלָּא לִתֵּן לָהּ פֶּתַח לִכָּנֵס עִמָּהּ בִּדְבָרִים. וּלְֹשוֹן "אֵי מִזֶּה": "אַיֵּה" הַמָּקוֹם שֶׁתֹּאמַר עָלָיו "מִזֶּה" אֲנִי בָאָה.

(ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'... – עַל כָּל אֲמִירָה הָיָה שָׁלוּחַ לָהּ מַלְאָךְ אַחֵר, לְכָךְ נֶאֱמַר "מַלְאָךְ" בְּכָל אֲמִירָה וַאֲמִירָה (בראשית רבה מה,ז).

(יא) הִנָּךְ הָרָה – כְּשֶׁתָּשׁוּבִי תַּהֲרִי, כְּמוֹ "הִנָּךְ הָרָה" דְּאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים יג,ה).
וְיֹלַדְתְּ בֵּן – כְּמוֹ "וְיוֹלֶדֶת". וְדוֹמֶה לוֹ: "יוֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים" (ירמיהו כב,כג).
וְקָרָאת שְׁמוֹ – צִוּוּי הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לַזָּכָר "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" (להלן יז,יט).

(יב) פֶּרֶא אָדָם – אוֹהֵב מִדְבָּרוֹת לָצוּד חַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת" (להלן כא,כ).
יָדוֹ בַכֹּל – לִסְטִים (בראשית רבה מה,ט).
וְיַד כֹּל בּוֹ – הַכֹּל שׂוֹנְאִין אוֹתוֹ וּמִתְגָּרִין בּוֹ.
וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכּוֹן – שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ גָּדוֹל.

(יג) אַתָּה אֵל רֳאִי – נָקוּד חֲטָף קָמַץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר: "אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה", שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין (בראשית רבה מה,י). [דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה אֵל רֳאִי" – מַשְׁמָע שֶׁהוּא רוֹאֶה הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם דָּבָר רוֹאֶה אוֹתוֹ.]
הֲגַם הֲלֹם – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַף הֲלוֹם בַּמִּדְבָּרוֹת רָאִיתִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, "אַחֲרֵי רוֹאִי" אוֹתָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָם, שֶׁשָּׁם הָיִיתִי רְגִילָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים? וְתֵדַע שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מָנוֹחַ רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ פַּעַם אַחַת וְאָמַר "מוֹת נָמוּת" (שופטים יג,כב), וְזוֹ רָאֲתָה אַרְבָּעָה זֶה אַחַר זֶה וְלֹא חָרְדָה (בראשית רבה מה,ז).

(יד) בְּאֵר לַחַי רוֹאִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ("בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ").

(טו) וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם... – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע אַבְרָם דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁאָמַר "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (לעיל פסוק יא), שָׁרְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ עָלָיו וּקְרָאוֹ "יִשְׁמָעֵאל".

(טז) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמוֹנִים... – לְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל נִכְתַּב, לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁנִּמּוֹל וְלֹא עִכֵּב.


הערות

[עריכה]