בראשית רבה מה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ז.    [ עריכה ]

וימצאה מלאך ה' על עין המים וגו' -- באורחא דחלוצה. ויאמר הגר שפחת שרי -- מתלא אמר: אם אמר לך חד, אוניך דחמר! לא תיחוש. תרין, עביד לך, פרוכי. כך, אברם אמר: הנה שפחתך בידך. המלאך אמר: הגר שפחת שרי. ותאמר: מפני שרי גברתי, אנכי בורחת.

ויאמר לה מלאך ה': שובי אל גברתך והתעני וגו'. ויאמר לה מלאך ה': הרבה וגו' -- כמה מלאכים נזדווגו לה?

  • ר' יוסי בר חנינא אמר: חמשה, בכל מקום שנאמר אמירה מלאך.
  • רבנן אמר: ארבעה, בכל מקום שנאמר מלאך.

אמר רבי חייא: בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים. מנוח אמר לאשתו (שופטים יג): מות נמות כי אלהים ראינו. והגר שפחת שרי רואה ה' מלאכים בזה אחר זה, ולא נתייראה מהם. אמר רבי חייא: ציפרנן של אבות, ולא כריסן של בנים.

אמר רבי יצחק: (משלי לא) צופיה הליכות ביתה בני ביתו של אבינו אברהם צופים היו, והיתה רגילה לראות בהם.