קטגוריה:בראשית יז יט
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ בְּקוּשְׁטָא שָׂרָה אִתְּתָךְ תְּלִיד לָךְ בַּר וְתִקְרֵי יָת שְׁמֵיהּ יִצְחָק וַאֲקֵים יָת קְיָמִי עִמֵּיהּ לִקְיָם עָלַם לִבְנוֹהִי בָּתְרוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ בְּקוּשְׁטָא שָרָה אִנְתְּתָךְ תְּלִיד לָךְ בַּר וְתִקְרֵי יַת שְׁמֵיהּ יִצְחָק וְאָקִים יַת קְיָימִי עִמֵיהּ לִקְיַים עֲלָם לִבְנוֹי בַתְרוֹי: |
רש"י
"וקראת את שמו יצחק" - על שם הצחוק וי"א על שם העשרה נסיונות וצ' שנה של שרה וח' ימים שנימול וק' שנה של אברהם (ס"א ואת בריתי למה נאמר הרי כבר כתיב ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך וגו' אלא לפי שאומר והקמותי וגו' יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום ת"ל והקמותי את בריתי אתו ולא עם אחרים ואת בריתי אקים את יצחק למה נאמר אלא למד שהיה קדוש מבטן ד"א אמר ר' אבא מכאן למד ק"ו בן הגבירה מבן האמה כתיב הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו זה ישמעאל וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק)
"את בריתי" - ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחק
מפרשי רש"י
וצריך לשני הפירושים, דאילו משום צחוק לא הוי למקרי ליה רק 'צחוק', ומאי ענין היו"ד, אלא היו"ד על שם י' נסיונות. ואין לפרש עשרה נסיונות - רק עם ח' של מילה, וצדי וקו"ף של אברהם ושרה. ובהאי טעמא בתרא לא סגי, דקאמר בפירוש (להלן כא, ו) "צחוק עשה לי אלקים", נראה דמשום צחוק נקרא שמו כך:
[יח] ברית מילה תהא מסורה לזרעו. לא כמו סתם 'ברית' דהוא ברית אהבה (רש"י פסוק ב), דזה נאמר אחר זה (פסוק כא) "ואת בריתי אקים את יצחק", ושם על כרחך פירושו ברית של אהבה, דלפני זה קאמר (ר' פסוק כ) "ולישמעאל שמעתיך וגומר והפריתי אותו במאוד מאוד שנים עשר נשיאים יוליד", אבל מכל מקום תהיה בריתי עם יצחק, ולא שייך לפרש זה במילה, אם כן "את בריתי [אתו] לברית עולם" דכתב כאן - בברית דמילה קאמר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק – עַל שֵׁם הַצְּחוֹק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שֵׁם עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְתִשְׁעִים שָׁנָה שֶׁל שָׂרָה, וּשְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁנִּמּוֹל, וּמֵאָה שָׁנָה שֶׁל אַבְרָהָם (בראשית רבה נג,ז).
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמוֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ..." (לעיל פסוק ט)? אֶלָּא לְפִי שֶׁאוֹמֵר "וַהֲקִימוֹתִי..." (לעיל פסוק ז), יָכוֹל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּכְלַל הַקִּיּוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" – וְלֹא עִם אֲחֵרִים. "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (להלן פסוק כא), לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ מִבֶּטֶן (שבת קל"ז ע"ב). דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא: מִכַּאן אַתָּה לָמֵד קַל וָחֹמֶר בֶּן הַגְּבִירָה מִבֶּן הָאָמָה. כְּתִיב "הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אוֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ" (להלן פסוק כ), זֶה יִשְׁמָעֵאל, וְקַל וָחֹמֶר "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (בראשית רבה מז,ה).
אֶת בְּרִיתִי – בְּרִית הַמִּילָה תְּהֵא מְסוּרָה לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה שנתכוין לומר אליו אין הכי נמי אם הנתינה היא בשבילך לבד יש לך פה לומר שאתה מסתפק בישמעאל, אבל שרה אשתך יולדת פי' לצד שתלד שרה אינך רשאי לוותר בשל הזולת ודקדק לומר לך פי' שיהיה לה בן ממך כתפלתה שכל בנים שיהיו לה יהיו ממך. עוד אפשר לומר כי ה' הקפיד על שאמר לו ישמעאל שבחר בישמעאל. ואפשר כי זה היה סיבה שניתן לו יצחק מסטרא דנוקבא, והוא אומרו שרה יולדת, ונצטער הרבה מצד זה כשעקד אותו על גבי המזבח כי על ידי העקידה ניתנה לו הנפש היולדת ונולדה לו אז רבקה בת זוגו:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז יט.
אֲבָל
אלוהים הבטיח הבטחות גדולות:
- לאברהם "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית יז ו).
- לשרה "וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (בראשית יז טז).
אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן
"אֲבָל" היא מילת ויכוח, הסתייגות, היא מציינת סתירה לנאמר לפני כן. אלוהים מבטיח ששרה תלד, ואברהם לא מאמין לו ומנסה לשמור על בכורו ישמעאל, "וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד...לו יִּשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (בראשית יז-יח).
אלוהים יכול לגרום לאישה בת תשעים ללדת, אבל הוא לא יכול לשנות את מחשבותיו של אברהם. כל שהוא יכול לעשות זה להסביר, לעשות ניסים ולקוות שמילותיו ישכנעו את האנשים להמשיך בדרכו ולקיים את הברית, "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (ביאור:בראשית יז ז). המילה מבטאת את גבול יכולתו של אדוני. אדוני יכול להעניש את אנשי סדום, להרוג את קורח ועדתו "הִבָּדְלו,ּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹאּת; ואֲַכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע" (במדבר טז כא), אולם הוא לא יכול לשנות את מחשבותיהם של אנשי סדום, קורח ועדתו, או לחילופין, של אברהם.
"נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" – הבן ייוולד משרה בין אם תרצה או לא. "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" – הילד ייקרא יצחק בין אם תרצה או לא. "והֲַקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" – הברית תהיה רק עם יצחק – בין אם תרצה או לא. לכן בחיי שרה ואחרי מותה לא יתאפשר יורש נוסף מלבד יצחק. מכאן אברהם היה חייב להבין שאלוהים לא יהרוג את יצחק לפני שנולדו ליצחק ילדים.
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו
יצחק יהיה בעל הברית של אלוהים. הכבוד יינתן ליצחק בזכות עצמו ולא בזכות אביו, וכך הברכה תימשך דרך יצחק וזרעו עד עולם.
למה רק "לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו"?
אלוהים חוזר ומגביל את הברכה לזרעו של אברהם ואת שטח המחייה לארץ כנען בלבד, "וְנָתַתִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַתּ, עוֹלָם" (ביאור:בראשית יז ח). בנוסף אלוהים הבטיח שזרעו של אברהם יהיה רב ככוכבים, "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (ביאור:בראשית כב יז). אם-כן, כיצד יחיו כולם בארץ כנען הקטנה?
אלוהים רצה להיות האל הבלעדי של אברהם וזרעו, ככתוב "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (ביאור:בראשית יז ז). אלוהים בדבריו רצה להפריד ולהגביל את אברהם וזרעו משאר אומות העולם. סביר להניח שאלוהים התכוון להפוך את בני ישראל לעם מאוחד ומגובש כמשפחה ושהוא יהיה להם לאלוהים. אולם כוונתו של אלוהים לא היתה לצמצם את עצמו לעם אחד קטן בלבד בכנען. כוונתו היתה שכל אומות העולם ילמדו מאברהם וזרעו וגם הם יקבלו את אלוהים. ואכן כך באמת קרה במקרה של הנצרות והאיסלם, אולם מנהיגי היהדות הרבנית, כמנהגם, לקחו את דברי אדוני והחמירו והקפידו על טוהר הזרע. הם דחו זרים והתנכרו להם. הם המציאו חוקים קשים ומחמירים נגד התגיירות, ובעזות מצח הם מקשים על התפוצות המבודדות ששרדו מלשוב לחיק היהדות.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יז יט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.