רש"י על בראשית יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · יז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני אל שדי" - אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה. לפיכך התהלך לפני ואהי' לך לאלוה ולפטרון. וכן כל מקום שהוא במקרא פירושו כך, די שלו [ס״א די יש לו] והכל לפי הענין (ב״ר מו:ג).

"התהלך לפני" - כתרגומו, פלח קדמי, הדבק בעבודתי.

"והיה תמים" - אף זה צווי אחר צווי, היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו, התהלך לפני במצות מילה ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני (ב״ר שם ד). ד"א, והיה תמים, עכשיו אתה חסר ה' אברים, ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה. אוסיף לך אות על שמך ויהיו מנין אותיותיך רמ"ח כמנין איבריך (תנחומא טז; נדרים לב:).

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתנה בריתי" - ברית של אהבה וברית הארץ להורישה לך ע"י מצוה זו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפול אברם על פניו" - ממורא השכינה שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוה"ק נצבת עליו וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים בברייתא דר"א מצאתי כן

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אב המון גוים" - לשון נוטריקון של שמו ורי"ש שהיתה בו בתחלה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם ואפילו רי"ש שהיתה בו מתחלה לא זזה ממקומה שאף יו"ד של שרי נתרעמה על השכינה עד שהוסיפה ליהושוע שנאמר (במדבר יג) ויקרא משה להושע בן נון יהושוע

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתיך לגוים" - ישראל ואדום שהרי ישמעאל כבר הי' לו ולא היה מבשרו עליו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והקמותי את בריתי" - ומה היא הברית להיות לך לאלהים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאחוזת עולם" - ושם אהיה לכם לאלהים אבל (בר ישראל) הדר בחוצה לארץ כמו שאין לו אלוה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה" - וא"ו זו מוסיף על ענין ראשון אני הנה בריתי אתך ואתה הוי זהיר לשמרה ומה היא שמירתה זאת בריתי אשר תשמרו המול לכם וגו'

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביני וביניכם וגו'" - אותם של עכשיו

"ובין זרעך אחריך" - העתידין להוולד אחריך

"המול" - כמו להמול כמו שאתה אומר עשות כמו לעשות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונמלתם" - כמו ומלתם והנו"ן בו יתירה ליסוד הנופל בו לפרקים כגון נ' של נושך ונ' של נושא ונמלתם כמו ונשאתם אבל ימול לשון יפעל כמו יעשה יאכל (ברש"י ישן אינו)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יליד בית" - שילדתו השפחה בבית

"ומקנת כסף" - שקנאו משנולד

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המול ימול יליד ביתך" - כאן כפל עליו ולא אמר לשמונה ימים ללמדך שיש יליד בית נמול לאחר ס"א לאחד שמנה ימים כמו שמפורש במס' (שבת דף קלח)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וערל זכר" - כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא ניכר בין זכר לנקבה (ב"ר)

"אשר לא ימול" - משיגיע לכלל עונשין ונכרתה אבל אביו אין ענוש עליו כרת אבל עובר בעשה

"ונכרתה הנפש" - הולך ערירי ומת קודם זמנו (שבת קד)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תקרא את שמה שרי" - דמשמע שרי לי ולא לאחרים כי שרה סתם שמה שתהא שרה על כל (ברכות יג)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וברכתי אותה" - ומה היא הברכה שחזרה לנערותה שנאמר (לקמן יח) היתה לי עדנה

"וברכתיה" - בהנקת שדים כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא והביאה כל אחת בנה עמה ומניקתה לא הביאה והיא היניקה את כולם הוא שנאמר היניקה בנים שרה ב"ר רמזו במקצת

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפל אברהם על פניו ויצחק" - זה ת"א לשון שמחה וחדי ושל שרה לשון מחוך למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם

"הלבן" - יש תמיהות שהן קיימות כמו (ש"א ב) הנגלה נגליתי (ש"ב טו) הרואה אתה אף זו היא קיימת וכך אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי

"ואם שרה הבת תשעים שנה" - היתה כדאי לילד ואע"פ שדורות הראשונים היו מולידין בני ת"ק שנה בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח בעולם וצא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שמיהרו תולדותיהן בני ס' ובני ע'

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לו ישמעאל יחיה" - הלואי שיחיה ישמעאל איני כדאי לקבל מתן שכר כזה

"יחיה לפניך" - יחיה ביראתך כמו התהלך לפני פלח קדמי

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבל" - ל' אמתת דברים וכן (לקמן מב) אבל אשמים אנחנו (מ"ב ד) אבל בן אין לה

"וקראת את שמו יצחק" - על שם הצחוק וי"א על שם העשרה נסיונות וצ' שנה של שרה וח' ימים שנימול וק' שנה של אברהם (ס"א ואת בריתי למה נאמר הרי כבר כתיב ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך וגו' אלא לפי שאומר והקמותי וגו' יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום ת"ל והקמותי את בריתי אתו ולא עם אחרים ואת בריתי אקים את יצחק למה נאמר אלא למד שהיה קדוש מבטן ד"א אמר ר' אבא מכאן למד ק"ו בן הגבירה מבן האמה כתיב הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו זה ישמעאל וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק)

"את בריתי" - ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחק

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שנים עשר נשיאם" - כעננים יכלו כמו (משלי כה) נשיאים ורוח

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעל אברהם" - לשון נקיה הוא כלפי שכינה ולמדנו (ב"ר) שהצדיקים מרכבתו של מקום

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעצם היום" - בו ביום שנצטוה ביום ולא בלילה לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצותו של מקום

"וימל" - ל' ויפעל

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בהמולו" - בהפעלו כמו בהבראם (לעיל ב) (נטל אברהם סכין ואחז בערלתו ורצה לחתוך והיה מתיירא שהיה זקן מה עשה הקב"ה שלח ידו ואחז עמו שנאמר וכרות עמו הברית לו לא נאמר אלא עמו ב"ר רש"י ישן)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בהמולו את בשר ערלתו" - באברהם לא נאמר את לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר שכבר נתמעך ע"י תשמיש אבל ישמעאל שהי' ילד הוזקק לחתוך ערלה ולפרוע המילה לכך נאמר בו את (ב"ר)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעצם היום הזה" - שמלאו לאברהם צ"ט שנה ולישמעאל שלש עשרה שנים נמול אברהם וישמעאל בנו חסלת פרשת לך לך