רש"י על בראשית יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · יח · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא אליו" - לבקר את החולה (ב"מ פו) אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו

"באלוני ממרא" - הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו (ב"ר)

"ישב" - (ב"ר) ישב כתיב בקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב ואני אעמוד ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין שנא' (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל

"פתח האהל" - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו

"כחום היום" - (ב"מ פו) הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה שלשה אנשים" - אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר) תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים ויאכלו ויאמרו אליו ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי (ב"ר) ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך למדת שהאחד היה מציל

"נצבים עליו" - לפניו כמו (במדבר ב) ועליו מטה מנשה אבל לשון נקיה הוא כלפי המלאכים

"וירא" - מהו וירא וירא ב' פעמים הראשון כמשמעו והשני לשון הבנה נסתכל שהיו נצבים במקום אחד והבין שלא היו רוצים להטריחו ואע"פ שיודעים היו שיצא לקראתם עמדו במקומם לכבודו ולהראותו שלא רצו להטריחו וקדם הוא ורץ לקראתם (כך הגירסא ברש"י ישן) בבבא (מציעא שם) כתיב נצבים עליו וכתיב וירץ לקראתם כד חזיוהו דהוה שרי ואסר פירשו ממנו מיד וירץ לקראתם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אדני אם נא וגו'" - לגדול שבהם אמר וקראם כולם אדונים ולגדול אמר אל נא תעבור וכיון שלא יעבור הוא יעמדו חבריו עמו ובלשון זה הוא חול (שבועות לה) ד"א קודש הוא והיה אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים ואע"פ שכתוב אחר וירץ לקראתם האמירה קודם לכן היתה ודרך המקראות לדבר כן כמו שפירשתי אצל לא ידון רוחי באדם שנכתב אחר ויולד נח וא"א לומר אלא א"כ קודם גזירת ק"כ שנה ושתי הלשונות בב"ר

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יקח נא" - ע"י שליח והקב"ה שלם לבניו ע"י שליח שנאמר (במדבר כ) וירם משה את ידו ויך את הסלע

"ורחצו רגליכם" - כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"א לביתו (ב"מ פו) אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה שנאמר ולינו ורחצו רגליכם

"תחת העץ" - תחת האילן

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וסעדו לבכם" - בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דליבא בתורה סעדו לבכם בנביאים (שופטים יט) סעד לבך פת לחם בכתובים (תהלים קד) ולחם לבב אנוש יסעד א"ר חמא לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם מגיד שאין יצה"ר שולט במלאכים (ב"ר)

"אחר תעבורו" - אחר כן תלכו

"כי על כן עברתם" - כי הדבר הזה אני מבקש מכם מאחר שעברתם עלי לכבודי

"כי על כן" - כמו על אשר וכן כל כי על כן שבמקרא (לקמן יט) כי על כן באו בצל קורתי (לקמן לג) כי על כן ראיתי פניך (שם לח) כי על כן לא נתתיה (במדבר י) כי על כן ידעת חנותנו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קמח סלת" - סלת לעוגות קמח לעמילן של טבחים לכסות את הקדרה ולשאוב את הזוהמא

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן בקר רך וטוב" - ג' פרים היו כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל (ב"מ פז)

"אל הנער" - זה ישמעאל לחנכו במצות (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקח חמאה וגו'" - ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נדה שחזר לה אורח כנשים אותו היום ונטמאת העיסה (ב"מ שם)

"חמאה" - שומן החלב שקולטין מעל פניו

"ובן הבקר אשר עשה" - אשר תקן קמא קמא שתקן אמטי ואייתי קמייהו

"ויאכלו" - נראו כמו שאכלו מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג (ב"מ שם ב"ר)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמרו אליו" - נקוד על אי"ו שבאליו ותניא ר"ש בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב ואתה דורש הנקודה שאף לשרה שאלו איו אברהם למדנו שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש (בב"מ דפ"ז) אומרים יודעים היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה אלא להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה

"הנה באהל" - צנועה היא

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כעת חיה" - כעת הזאת לשנה הבאה ופסח הי' ולפסח הבא נולד יצחק מדלא קרינן כעת אלא כ"עת כעת חיה כעת הזאת שתהא חיה לכם שתהיו כלכם שלימים וקיימים

"שוב אשוב" - לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום א"ל כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אף כאן בשליחותו של מקום א"ל כן (ב"ר) (אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן ותאמר אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב אמר לה אלישע אותן המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם אמרו למועד אשוב אבל אני בשר ודם שהיום חי ומחר מת בין חי ובין מת למועד הזה וגו')

"והוא אחריו" - הפתח היה אחר המלאך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חדל להיות" - פסק ממנה

"ארח כנשים" - אורח נדות

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בקרבה" - מסתכלת במעיה ואמרה אפשר הקרבים הללו טעונין ולד השדים הללו שצמקו מושכין חלב תנחומא

"עדנה" - צחצוח בשר ול' משנה משיר את השער ומעדן את הבשר ד"א ל' עידן זמן וסת נדות

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האף אמנם" - הגם אמת אלד

"ואני זקנתי" - שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדוני זקן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היפלא" - כתרגומו היתכסי וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות כרצוני

"למועד" - לאותו מועד המיועד שקבעתי לך אתמול למועד הזה בשנה האחרת

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יראה וגו' כי צחקת" - הראשון משמש ל' דהא הוא שנותן טעם לדבר ותכחש שרה לפי שיראה והשני משמש בלשון אלא ויאמר לא כדבריך הוא אלא צחקת שאמרו רבותינו כי משמש בארבע לשונות אי דילמא אלא דהא

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישקיפו" - כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו) שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת הרוגז לרחמים

"לשלחם" - ללוותם כסבור אורחים הם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המכסה אני" - בתמיה

"אשר אני עושה" - בסדום לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו אני נתתי לו את הארץ הזאת וחמשה כרכין הללו שלו הן שנאמר גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו' קראתי אותו אברהם אב המון גוים ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואברהם היו יהיה" - מ"א זכר צדיק לברכה הואיל והזכירו ברכו ופשוטו וכי ממנו אני מעלים והרי הוא חביב לפני להיות לגוי גדול ולהתברך בו כל גויי הארץ

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כִּי יְדַעְתִּיו" - ל' חיבה כמו (רות ב) מוֹדַע לְאִישָׁהּ (שם ג) הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ (שמות לג) ואדעך בשם ואמנם עיקר ל' כולם אינו אלא לשון ידיעה שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו ולמה ידעתיו למען אשר יצוה לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי ואם תפרשהו כתרגומו יודע אני בו שיצוה את בניו וגו' אין למען נופל על הלשון

"יְצַוֶּה" - ל' הווה כמו (איוב א) ככה יעשה (איוב ע"פ ה' יחנו)

"לְמַעַן הָבִיא" - כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו' על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם למדנו כל המעמיד בן צדיק כאלו אינו מת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה'" - אל אברהם שעשה כאשר אמר שלא יכסה ממנו

"כי רבה" - כל רבה שבמקרא הטעם למטה בבי"ת לפי שהן מתורגמין גדולה או גדלה והולכת אבל זה טעמו למעלה ברי"ש לפי שמתורגם גדלה כבר כמו שפירשתי ויהי השמש באה הנה שבה יבמתך

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארדה נא" - למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה הכל כמו שפירשתי בפ' הפלגה ד"א ארדה נא לסוף מעשיהם

"הכצעקתה" - של מדינה

"הבאה אלי עשו" - וכן עומדים במרדם כלה אני עושה בהם ואם לא יעמדו במרדן אדעה מה אעשה להפרע מהן ביסורין ולא אכלה אותן וכיוצא בו מצינו במקום אחר (שמות לג) ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ולפיכך יש הפסק נקודת פסיק בין עשו לכלה כדי להפריד תיבה מחברתה ורבותינו דרשו הכצעקתה צעקת ריבה אחת שהרגוה מיתה משונה על שנתנה מזון לעני כמפורש בחלק

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפנו משם" - ממקום שאברהם ליוום שם

"ואברהם עודנו עומד לפני ה'" - והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הקב"ה בא אצלו ואמר לו "זעקת סדום ועמורה כי רבה" והיה לו לכתוב "וה' עודנו עומד לפני אברהם"? אלא תיקון סופרים הוא זה (ב"ר) (אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגש אברהם" - מצינו הגשה למלחמה (ש"ב י) ויגש יואב וגו' הגשה לפיוס ויגש אליו יהודה והגשה לתפלה (מ"א יח) ויגש אליהו הנביא ולכל אלה נכנס אברהם לדבר קשות ולפיוס ולתפלה

"האף תספה" - הגם תספה ולתרגום של אונקלוס שתרגמו לשון רוגז כך פירושו האף ישיאך שתספה צדיק עם רשע

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי יש חמשים צדיקם" - עשרה צדיקים לכל כרך וכרך כי ה' מקומות יש

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חלילה לך" - וא"ת לא יצילו הצדיקים את הרשעים למה תמית הצדיקים

"חלילה לך" - חולין הוא לך יאמרו כך הוא אומנתו שוטף הכל צדיקים ורשעים כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה

"כדבר הזה" - לא הוא ולא כיוצא בו

"חלילה לך" - לעולם הבא

"השופט כל הארץ" - נקוד בחטף פת"ח ה"א של השופט לשון תמיה וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם אמצא בסדום וגו' לכל המקום" - לכל הכרכים ולפי שסדום היתה מטרפולין וחשובה מכולם תלה בה הכתוב

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנכי עפר ואפר" - וכבר הייתי ראוי להיות עפר ע"י המלכים ואפר ע"י נמרוד לולי רחמיך אשר עמדו לי

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התשחית בחמשה" - והלא הן ט' לכל כרך ואתה צדיקו של עולם תצטרף עמהם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי ימצאון שם ארבעים" - וימלטו ד' הכרכים וכן ל' יצילו ג' מהם או כ' יצילו ב' מהם או י' יצילו א' מהם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הואלתי" - רציתי כמו ויואל משה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי ימצאון שם עשרה" - על פחות לא בקש אמר דור המבול היו ח' נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם ועל ט' ע"י צירוף כבר בקש ולא מצא

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וילך ה' וגו'" - כיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין

"ואברהם שב למקומו" - נסתלק הדיין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג ולפיכך ויבאו ב' המלאכים סדומה להשחית א' להשחית את סדום וא' להציל את לוט והוא אותו שבא לרפאות את אברהם והשלישי שבא לבשר את שרה כיון שעשה שליחותו נסתלק לו