קטגוריה:בראשית יח יב
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.
וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
וַתִּצְחַ֥ק וַ - ו' החיבור
תִּצְחַ֥ק - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/6711
מורפ': HC/Vqw3fs שָׂרָ֖ה שָׂרָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8283
מורפ': HNp בְּקִרְבָּ֣הּ בְּ - מילת יחס
קִרְבָּ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b/7130
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3fs לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc אַחֲרֵ֤י אַחֲרֵ֤י - מילת יחס
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR בְלֹתִי֙ בְלֹתִ - פועל, קל, מקור נסמך
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1086
מורפ': HVqc/Sp1cs הָֽיְתָה הָֽיְתָה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3fs־לִּ֣י לִּ֣ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs עֶדְנָ֔ה עֶדְנָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5730 b
מורפ': HNcfsa וַֽאדֹנִ֖י וַֽ - ו' החיבור
אדֹנִ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/113
מורפ': HC/Ncmsc/Sp1cs זָקֵֽן זָקֵֽן - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2204
מורפ': HVqp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַתִּצְחַ֥ק מרכא (משרת, דרגא 5) שָׂרָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּקִרְבָּ֣הּ מונח (משרת, דרגא 5) לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אַחֲרֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) בְלֹתִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הָֽיְתָה־לִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) עֶדְנָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַֽאדֹנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
זָקֵֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: "אַחֲרֵי בְלֹתִי זקנתי הָיְתָה לִּי תהיה עֶדְנָה וסת (מלשון עידן, דבר המתחדש מעת לעת)? וַאדֹנִי זָקֵן וגם הרי אברהם כבר זקן".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְחַיֵּיכַת שָׂרָה בִּמְעַהָא לְמֵימַר בָּתַר דְּסֵיבִית תְּהֵי לִי עוּלֵימוּ וְרִבּוֹנִי סִיב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְמָהַת שָרָה בְּלִבָּה לְמֵימַר בָּתַר דִי סֵיבִית הֲוֵי לִי עִדוּיֵין וְרִבּוֹנִי אַבְרָהָם סִיב: |
| ירושלמי (קטעים): | וְחַיְיכַת שָרָה בְּלִבָּהּ לְמֵימָר בָּתַר דְסָבִית אֶפְשַׁר דְאַחֲזוֹר לְיוֹמֵי טִלְיוּתִי לְמֶהֱוֵי לִי עִידוּי וְאַבְרָהָם סִיב: |
רש"י
"עדנה" - צחצוח בשר ול' משנה משיר את השער ומעדן את הבשר ד"א ל' עידן זמן וסת נדות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עֶדְנָה – צִחְצוּחַ בָּשָׂר (ב"מ פז ע"א), וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה "מַשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר" (מנחות פ"ו ע"א). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן "עִדָּן", זְמַן וֶסֶת נִדּוּת (בראשית רבה מח,יז).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
עדנה — כמו עֵדן ועונג, וכן "ויתעדנו" (נחמיה ט כה). והטעם: אחרי שבלותי וזקנתי, איך תתחדש לי עדן ועונג הנער? ועוד כי אדוני זקן.
וטעם בקרבה — בנפשה. והשם גלה סודה למלאך:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יב – טו) למה צחקה שרה ולא האמינה לדברי המלאך, ואיך כחשה לאמר לא צחקתי. שרה אמרה ואדוני זקן וה' אמר ואני זקנתי:
(יב) "ותצחק שרה". עי"כ צחקה שרה ושמחה מאד לאמר "אחרי בלתי היתה לי עדנה", כי כבר שמעה מפי אברהם שהבטיח ה' שתלד בן וששנה שמה להקרא שרה, ובודאי האמינה לדברי ה', רק שבאשר עד עתה לא היה לה וסת, וכפי הטבע א"א שתתעבר כי מזון הולד הוא מן הדמים, ואשה שפסקו דמיה א"א שתתעבר אם לא עפ"י נס גדול כבריאה חדשה, וכל העושים לו נס מנכין לו מזכיותיו, כי מי שיצטרך ה' לשנות עבורו סדרי בראשית יחקרו אחר מעשיו, וגם אם ימצא ראוי לזה ינוכה לו משכרו, משא"כ עתה שאחרי בלותי היתה לי עדנה וחזרתי לימי עלומי, שיהיה לי וסת הדמים שמעתה אוכל להתעבר כפי הטבע, וע"ז שמחה מאד כי לא ינוכה מזכיותיה. אולם "אדוני זקן", הוא לא חזר לימי עלומיו ואצלו יצטרך ה' לעשות חדשות ולהפליא פליאות וינוכה מזכיותיו, והיה הצחוק והשמחה מה שהיא לא תצטרך לנס גדול:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אחרי בלותי היתה לי עדנה. אחר שנתבלה הבשר נתפשטו הקמטים וחזר היופי למקומו. גדול השלום, שהקב"ה שינה בו, שנאמר: "ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי":
ותצחק שרה בקרבה לאמר. זה אחד מן הדברים ששנו לתלמי המלך (כתוב ברמז ג'). אחרי בלותי היתה לי עדנה. האשה הזאת, כל זמן שהיא ילדה יש לה תכשיטין, ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה, תכשיטין, כמה דאת אמר "ואעדך עדי". האשה הזאת כל זמן שהיא ילדה יש לה עמו ולדות. דבר אחר: עדנה – עדנין; וסתנית. ואדני זקן, טוחן ולא פולט. אמר ר' יהודה בשם ר' סימון: אתם מילדים עצמכם ומזקינים אדוניכם! ואני זקנתי מלעשות נסים. בר קפרא אמר: גדול השלום ששינה הכתוב; היא אמרה ואדני זקן, והקב"ה אמר "ואני זקנתי", כדי להטיל שלום בין אברהם לשרה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח יב"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.