ביאור:בראשית יח כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יח כג: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כג.


צַדִּיק[עריכה]

אלוהים הגדיר את דרך אלוהים: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט).
צדיק פועל לפי חוק עליון, חוק אלוהי. צדיק הוא אדם הגון העושה מעשה אפילו בניגוד למשפט (חוק) מקומי, ומסכן את עצמו כדי למנוע עוול.
היו בעיר הרבה חפים מפשע: ילדים קטנים, נשים ואנשים שלא פשעו. אברהם מבין שאדם אשר אינו פועל למנוע עוול, דינו כדין הרשעים, כפי שנאמר: כדי שרשעים יצליחו כל שנדרש הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר.‏[1] העובדה שהחף מפשע פוחד לחייו אינה פוטרת אותו משותפות לפשע מכיוון שהוא נהנה מפירות הפשע.

בסדום היה רק צדיק אחד: לוט. לוט הזמין את הזרים לביתו ולחסותו, ובזכותו קיבלה משפחתו את האפשרות לברוח בשלום. בנוסף לוט קיבל את הזכות להציל את כל האנשים שהוא חושב שמגיע להם,‏[2] אבל לוט לא הלך לאף אחד לאחר שחתניו צחקו עליו. לוט ניסה להציל את העיר בכך שהוא לא יצא, אבל המלאכים לקחו אותו בכוח מהעיר.

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם[עריכה]

"וַיִּגַּשׁ" - הלך לקראת, התקרב, הקריב את עצמו כמנחה.
וכך נאמר על יהודה: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי ... וְעַתָּה, יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר" (ביאור:בראשית מד יח,לג), וכך יהודה התקרב ליוסף, וגם היה מוכן להקריב את עצמו לעבדות כתחליף של בנימין.

למה אברם התערב לטובת אנשי סדום הרשעים?[עריכה]

אברהם הבין שהוא אחת מהסיבות להחרבת סדום.

עוד מקודם סדום היתה עיר של חוטאים, מאז שלוט נפרד מאברם. אלוהים שלח את כדרלעמר והמלכי הצפון להביא להם חוקים אנושיים, אולם הם לא למדו. כדרלעומר כבש אותם ולקח אותם לעבדות והפך אותם לפליטים כדי שירגישו מה הם עושים לאחרים, אולם הם לא למדו. אברם רדף אחרי המלכים, התנהג כצדיק וסיכן את נפשו כדי הציל את אנשי סדום הרשעים, והחזיר אותם לסדום. אם אברהם לא היה נוהג ככה, ואנשי סדום היו נותרים בגלות, אזי הם היו נשארים בחיים. אך במקום זאת, הם חזרו לעירם וחזרו להיות רשעים, ולכן היה עליהם למות.

אברהם לא בקש מאלוהים להזהיר אותם, ולא הציע ללכת לעיר ולהזהיר אותם, כי אלוהים כבר הזהיר אותם פעמיים לפחות.

בנוסף, אברם נשבע לא לקחת דבר מרכוש סדום, כדבריו: "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד כג).

שבועה זו גרמה לבעיות:
  1. אברם נשבע בשם אלוהים, ושבועתו לגבי סדום, תקפה גם ליורשיו. והנה שרה עומדת ללדת בן, ולוט או אנשי סדום אחרים, הרי יביאו לו וליצחק מתנות.
  2. כל עוד סדום קיימת ישנה סכנה שאנשיה ייתנו מתנות לבני ישראל, וכך בעצם תופר שבועת אברם שנעשתה בשם אלוהים.
אנשי סדום היו רשעים עוד לפני שלוט בא לעיר, ולא סביר שאנשי סדום נעשו רשעים יותר בדיוק עכשו. .
מכאן שדבריו של אברהם, כמו כן לידת בנו העתידית, הם בין הגורמים להחרבת העיר, ומכאן שהרס העיר הוא על מצפונו של אברהם. .

ואכן, אברם מבין זאת ונבהל, ומבקש מאלוהים לא להרוג צדיקים הגרים בעיר ואולי גם לא להרוס את העיר, אלא לפגוע רק ברשעים, כדבריו: "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם רָשָׁע ... חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח כה).
אלוהים משיב: לא רק שלא ימתו צדיקים בעיר, אלא גם שהוא לא יחריב את העיר אם יימצאו בה עשרה צדיקים. אולם סביר שאלוהים ידע שאין בעיר עשר צדיקים ואין סיכויים שהעיר תשרוד.

בזאת תמה אחריותו של אברהם להפיכת סדום. אם הם לא ימצאו אשמים – דמם בראשם..




  1. ^ Edmund Burke
  2. ^ המלאכים אישרו ללוט להציל את "כֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר" (ביאור:בראשית יט יב).