ביאור:בראשית יח טז
בראשית יח טז: "וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח טז.
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם
[עריכה]וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם
[עריכה]במעשיהם המלאכים רמזו לאיפה הם הולכים. הם הלכו לכיוון סדום ועצרו להשקיף על סדום. הם העריכו את זמן ההליכה כדי להגיע עם ערב, ככתוב: "ויַָּבֹאו שְּׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב" (ביאור: בראשית יט א).
המידע הזה מאפשר לדעת איפה שכנה סדום ואיפה היה אלון ממרא שממזרח לחברון. במרחק הליכה מסוים מאלון ממרא, בקצה ההר שמעל למדבר יהודה, היה מקום שממנו ירד שביל לכיוון ים המלח וערי הככר, ומשם ניתן היה להשקיף על סדום שבצד המזרחי של הירדן, מצפון לים המלח.
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם
[עריכה]מנהג כבוד של ליווי אורחים.
- חוקי חמורבי מספר 23 ו-24 מטילים אחריות למותו של איש או לשדידתו על ראש העיר הקרובה למקום. זה הגיוני שאנשי המקום יהיו אחראים לאדמתם ולאנשים בסביבתם, ובמידה שקורה דבר רע, הם אחראים לפצות על הנזק לנפגע. אברהם למעשה קיים את החוק ווידא שלא יעונה כל רע לאורחיו במרחק סביר ממאהלו.
- גם בחוקי משה נאמר שאם נמצא אדם מת בשדה, העיר הקרובה אחראית לקבורתו, ככתוב: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל, בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל, בַּשָּׂדֶה: לֹא נוֹדַע, מִי הִכָּהוּ. ... וְהָיָה הָעִיר, הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל" (דברים כא ג).
אפשרי שאברהם קיווה לדעת מה היא תוכניתם של המלאכים.
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם - קירבה זמנית לאורחים, ריחוק זמני משרה
[עריכה]המלאכים נזפו באברהם שלא גילה לשרה את הבשורה שאלוהים הבטיח לו ולה. אנו מבינים את זה כי המלאכים באו לספר לשרה, שרה צחקה בפליאה, ואברהם לא הגיב. הוא לא צחק, לא הודה לאלוהים, לא הציע מתנה לאורחים, כלום. שקט מוחלט. אברהם הבין ששרה תבין שהוא לא גילה לה, ולכן ייתכן שהיא תכעס עליו. לכן הוא העדיך ללוות את המלאכים ולתת לה זמן להתקרר, ואולי בסקרנות וכבוד לשאול אותו מה עוד הוא שמע ולמד.
ואכן, הסיפור הבא הוא יציאתו של אברהם ושרה לגרר, למרות שלא היה רעב בארץ, ושם הוא מציג אותה כאחותו, כדי לא לבוא אליה.
אולם אלוהים מטפל בזה: שרה מבריאה, מתעשרת, ואברהם זוכה להכניס אותה להריון.
איך משלחים אורח?
[עריכה]הרבנים דנו רבות בסוגיה הזו (סוטה מו ב).
מאברהם אנו למדים את הבאים:
- אברהם הלך איתם כברת דרך עד לקצה ההר.
- אברהם לא שאל אותם שאלות בטלות ומה היא מטרתם או עיסוקם.
- אברהם נשאר לעמוד ולהסתכל עליהם עד שהם נעלמו מעיניו - "וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה" (ביאור:בראשית יח כב)
- אברהם לא עיכב אותם בדרכם.