ביאור:בראשית יח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יח יא: "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח יא.


וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים[עריכה]

זזאת דעתו של עורך המקרא, למרות שאין לה בסיס. הרי ידוע:

1. אברהם[עריכה]

  • אברהם היה בן 99 שנים וחי עד גיל 175, ככתוב: "וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי: מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים" (ביאור:בראשית כה ז).
  • שרה היתה צעירה מאברהם בעשר שנים ככתוב: "וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (ביאור:בראשית יז יז).
  • שרה מתה בגיל 127, ככתוב: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים" (ביאור:בראשית כג א), כלומר יצחק בן 37 ואברהם בן 137.
  • אברהם היה בגיל 140 כאשר הוא חיתן את יצחק - "וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כה כ)

לאחר ששרה נפטרה ויצחק התחתן, אברהם לקח אישה חדשה שילדה לו עוד בנים, "יֹּסֶף אַבְרָהָם ויִַּקַּח אִשָּׁה, ושְּׁמָהּ קְטורָּה. ותֵַּלֶד לוֹ, אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן, וְאֶת מְדָן, וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק, וְאֶת שׁוחַּ" (ביאור:בראשית כה ב). כלומר, עדיין היה בכוחו של אברהם להביא 6 בנים לאחר גיל 140, והוא אפילו זכה לראות את ילדיהם.

ניתן להסיק שההצהרה שאברהם היה זקן אינה מדויקת.

2. שרה[עריכה]

  • שרה היתה בת 89 כאשר המלאכים ביקרו אותה, והיא ילדה בגיל 90.
  • שרה נחשקה על ידי פרעה בין הגילאים 65-75 (ביאור:בראשית יב טו), כלומר היא נראתה כבת 30, רחוקה מזיקנה. בגיל 75 שרה כבר לא יכלה להביא ילדים, ככתוב: "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת" (ביאור:בראשית טז ב), ולכן נתנה את הגר לאברהם. מכאן ניתן להסיק שעד גיל 75 היה לה מחזור סדיר.
  • אברהם גם לא האמין שאפשרי ששרה תלד בגילה, ולכן הוא צחק: "וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (ביאור:בראשית יז יז).
  • המלאך מאשר ששרה כבר בלויה באומרו: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר" – כלומר אכן זה פלא, אבל פלא כזה נמצא בידי אלוהים. למלאך היתה כוונה להגדיל את הנס כדי שיאמינו באדוני ובכוחו, לכן דבריו אינם מחייבים שמדובר בנס בלבד.
  • שרה היתה אחותו למחצה של אברהם, ככתוב: "וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי; ותְַּהִי לִי לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כ יב). ייתכן שהקרבה הגנטית גרמה לה להריונות והפלות שנראו לה כמחזור בלתי סדיר.
  • כאשר שרה היתה בגיל 89, אברהם ביקש ממנה למהר ולהכין עוגות (ביאור:בראשית יח ו), ושרה בפתח אוהלה שמעה ממרחק את דברי המלאך ואברהם ליד העץ. כל זה מראה שהיא לא היתה זקנה באה בימים.
  • שרה חייה עד גיל 127, שזה גיל צעיר יחסית לאברהם (175), יצחק (180) ויעקב (147). אך אם 127 זה גיל מקביל ל-80 בימינו, אזי שגיל 89 מקביל לגיל 56 בימינו. יש הטוענים שהם ספרו את העונות חורף וקיץ בתור שנים נפרדות, ולכן השנים שלנו הם חצי מהשנים שלהם, מה שאומר ששרה היתה בת 45 ואברהם בן 50.

אין סימוכין לדעתו של העורך, אשר לא היה בעל סמכות לקבוע שהמחזור של שרה פסק. אולי היתה לה רק הפסקה זמנית שנמשכה כ-13 שנים.

שרה מעידה על מצבה[עריכה]

שרה מתארת את מצבה בדבריה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" (ביאור:בראשית יח יב). העורך פירש וכפה עלינו שהמשמעות של דברי שרה היא: "חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים". למרות שגם אם אישה רואה את עצמה בתור 'בלויה' – כלומר, מרגישה משומשת, פגומה, מובסת, מבוזבזת, מיואשת, תשושה, חלשה, גמורה או זקנה – אין זה מעיד דווקא על הפסקת הוסת שלה. אפילו העובדה ששרה חשבה שאין לה סיכויים להיכנס להריון וללדת אינה מחייבת שהדבר נכון, שכן היא לא היתה רופאה.

ניתן להסיק שההצהרה ששרה היתה זקנה גם היא אינה מדויקת.

סיכום[עריכה]

העורך נותן לנו הסבר ותרגום לדברי שרה. אין חובה לקבל את דעתו בפסוק יותר מאשר כל מפרש אחר.