ספורנו/בראשית/יח
א
[עריכה]"וירא אליו ה' באלוני ממרא" כי שם נמול אברהם אז וכל ביתו נמולו אתו שם הופיע האל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית כענין אתם נצבים וכו' לעברך בברית וכענין ויכרות לפני ה' ויעמוד כל העם בברית. ונראה לאברהם שהיה מוכן מכלם לאותה המראה וכן ענין ויפגשהו ה' שלא נראה שם לדבר עם משה אבל הופיע שכינתו לקבל ברית בנו כאמרו ביני וביניכם לדורותיכ' ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה:
ב
[עריכה]"וישא עיניו" התכוון להסתכל: " נצבים עליו" פונים אליו כממתינים לדבר עמו בהיותו פנוי מן המראה הנכבדת כי הממתינים אצל אדם לדבר עמו יקראו נצבים עליו כמו להתאפק לכל הנצבים עליו וכמו וכל העם נצב עליך: " וירץ לקראתם" בטרם יקרכו לדבר עמו: " מפתח האהל" שהתחיל מן הפתח לרוץ לכבודם כי הזריזות לדבר יורה על חשיבותו בעיני המזדרז אליו כענין וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו: " וישתחו ארצה" כי הי' תארם נורא כאמרו ומראהו כמראה מלאך אלהים נודא מאד וחשב אותם לשלוחי איזה מלך:
ג
[עריכה]"אל נא תעבור" אתה הראש בשליחות אל נא תמהר לעבור כמנהג כל שליח הממהר להשיב שולחו דבר:
ה
[עריכה]"כן תעשה" ולא תאחר אותנו יותר מזה ולכך רץ ואמר מהרי:
ט
[עריכה]"איה שרה" כי כונת השליחות הית' לבשר את שרה שתשמח ותודה כדי שיהי' העבור יותר שלם כי אברהם כבר נתבשר מאת האל יתעלה ושאלו על שרה ע"י אברהם כדבריהם ז"ל:
י
[עריכה]"שוב אשוב אליך" למועד המילה כפעם בפעם: " והוא אחריו" הפתח שהיתה שם שרה השומעת היה אחרי המלאך המדבר לפיכך לא דבר עמה לנוכח כמו שעשה אלישע:
יב
[עריכה]ותצחק שרהי שחשבה שהיה דבר המלאך ברכת נביא בלבד כענין אלישע לא נבואה ושליחות האל ית'. וחשבה שלא יושג זה בזקנים בברכת שום נביא כי אמנם להשיב הבחרו' אחר הזקנה הרי הוא כתחיית המתים שלא תהיה זולתי במצות האל פרטית או בתפלה משגת חן מאתו:
יד
[עריכה]"היפלא מה' דבר" שהמלאך לא אמר זה על צד ברכה אבל דבר כמבשר בשמו:
טו
[עריכה]"כי יראה" לומר חטאתי אבל הרהרה תשובה בלבה: " ויאמר לא" שידע כי לא איש אל ויכזב ולא האמין לה כלל:
טז
[עריכה]"ויפנו משם האנשים" פנו מבית החסד: " וישקיפו" השקפה לרעה: " על פני סדום" שהיה הפך ביתו של אברהם כמו שהעיד הנביא באמרו הלא זה עון סדום אחותך גאון ושבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה:
יז
[עריכה]" ואברהם הולך" וה' אמר. הוא היה מתעסק במצות גמילות חסדים ללות את האורחים וה' אמר שיגלה לו למען אשר יצוה את בניו כאמרם ז"ל שכר מצוה מצוה: " המכסה אני" ראוי שלא לכסות מאברהם מדת טובו ולהודיעו שאם היה בין הרשעים איזה מנין צדיקים יש בו תקות תשובה לרשעים הייתי מטה כלפי חסד להאריך אפילו לרשעים אולי ישובו כי לא יחפוץ במות המת ושמבלי אין תקות תשובה יעשה בם משפט:
יח
[עריכה]"ואברהם היו יהיה" ובהיותו לנס עמים רבים תהיה תוכחתו רבת התועלת:
יט
[עריכה]"כי ידעתיו" מוכיח במישור: " למען אשר יצוה את בניו" וכל זה אמר האל ית' לעשות ולמען אשר יצוה אברהם לבניו בראותו גודל חסדיו גם לרשעים ומשפטיו נגד הבלתי שבים ישמרו לעשות צדקה ומשפט: למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. והתכלית האחרון המכוון בזה מאת האל ית' היה להביא על אברהם את אשר דבר כאמרו להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך:
כ
[עריכה]"ויאמר ה'" אז התחילה הנבואה שהיא מדרגה למעלה מן המדאה שהיתה באמרו וירא אליו:
כא
[עריכה]"ארדה נא" ארד לסוף תכלית רשעם שהוא מוכן לצאת מרעה אל רעה כענין הבה נרדה ונבלה שם שפתם כמו שהתבאר למעלה: " ואראה הכצעקתה" אראה זה בפעל בהתגלו' לבם שיתקוממו על לוט המתנדב וידעו כל באי העולם כי לא אל חנם היה עונש הגדול: " עשו כלה" עשו כלם שאין ביניהם מוחה כמו כלה גרש יגרש שענינו כלכם וגם זה נודע בשליחות המלאכי' שנאמר בו כל העם מקצה ואין מכלים:
... "ואברהם עודנו עומד" אף על פי שהמלאכים אשר שלח להשחית כבר הגיעו לסדום מכל מקום אברהם עודנו עומד לבקש רחמים וללמד זכות כאמרם ז"ל אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. וכן בחייבי מיתות אמרו היו מחזירים אותו ארבע' וחמשה פעמים עד שיהיה ממש בדבריו:
כג
[עריכה]"האף תספה צדיק עם רשע" שהרי אמרת צעקת סדום ועמורה כי רבה כשופט את כל המקום על פי הרוב לא כשופט אנשי העיר החוטאים בלבד:
כד
[עריכה]"האף תספה ולא תשא למקום" אף על פי שתספה ולא תשא לרשעים בשביל הצדיקים חלילה לך להמית צדיק:
כה
[עריכה]"והיה כצדיק כרשע" מעותד למקרה אם יקרה שימצא איזה צדיק בתוך הרשעים: " השופט כל הארץ" כי בהיותך שופט כל הארץ אם תדין את כלה אחרי הרוב תשחית אותה לעולם בלי ספק כי רוב בני אדם רשעים:
כו
[עריכה]"אם אמצא בסדום" עתה כשאנסה אותם במלאכי' ששלחתי אם אמצא בסדום נ' צדיקים שימחו ברשעים בסדום שהיא ראש לשאר הערים כאמרו סדום ובנותיה ובה יקבצו נדיבי העם מכל שאר הכרכים אשר בככר: " ונשאתי לכל המקום" לא לצדיקים בלבד:
כז
[עריכה]"הנה נא הואלתי 'לדבר" לשאול הספק שהיה אצלי בענין המשפט האלהי: " ואנכי עפר ואפר" ולא ירדתי עדיין לסוף כוונת דברי תשובתך:
כח
[עריכה]"התשחית בחמשה את כל העיר" הודיעני אם הוא מספר קצוב אצלך שפחות מעשרה לכל כרך לא תהיה עדה מצלת ולפי זה תשחית את העיר החמשית היותר חייבת מבלי אין עדה מצלת בשבילה: " ויאמר לא אשחית" את החמשית:
ל
[עריכה]"לא אעשה" לא אעשה רעה כלל לג' הערים הפתות חייבות:
לא
[עריכה]" לא אשחית בעבור כ' ... בעבור י'." כי בהשחית ג' מהם לא תמלטנה מכל וכל השתים הנשארות שלא תהיינה נזוקות בצד מה בחרבן השכנות כאמר' נתקללה בבל נתקללו שכניה:
לג
[עריכה]"וילך ה'" המתין שם אברהם ולא הספיק כונתו לנבואה עד שנסתלקה שכינה על הפך ויצא קין מלפני ה': " ואברהם שב" שב מן המקום שלוה שם המלאכים ששם נתיחד עמו הדבור: " למקומו" אל ביתו: