קטגוריה:בראשית יח יג
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
וַיֹּ֥אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֥אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֑ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 85
מורפ': HNp לָ֣מָּה לָ֣ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti זֶּה֩ זֶּה֩ - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms צָחֲקָ֨ה צָחֲקָ֨ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6711
מורפ': HVqp3fs שָׂרָ֜ה שָׂרָ֜ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8283
מורפ': HNp לֵאמֹ֗ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֗ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc הַאַ֥ף הַ - מילית, ה' השאלה
אַ֥ף - תואר הפועל
צורת יסוד: i/637
מורפ': HTi/D אֻמְנָ֛ם אֻמְנָ֛ם - תואר הפועל
צורת יסוד: 552
מורפ': HD אֵלֵ֖ד אֵלֵ֖ד - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqi1cs וַאֲנִ֥י וַ - ו' החיבור
אֲנִ֥י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs זָקַֽנְתִּי זָקַֽנְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 2204
מורפ': HVqp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֥אמֶר מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־אַבְרָהָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לָ֣מָּה מונח (משרת, דרגא 5) זֶּה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) צָחֲקָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) שָׂרָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
לֵאמֹ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
הַאַ֥ף מרכא (משרת, דרגא 5) אֻמְנָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
אֵלֵ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)
וַאֲנִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) זָקַֽנְתִּי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר יְהוָה האורח המייצג את ה' (כאשר בשלב זה כבר הבין אברהם שלא מדובר באנשים רגילים) אֶל אַבְרָהָם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר 'הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד, וַאֲנִי זָקַנְתִּי שרה גם אמרה שאברהם זקן, אך המלאך לא הזכיר זאת כדי לא להביך אותה'?
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לְמָא דְּנָן חַיֵּיכַת שָׂרָה לְמֵימַר הַבְּקוּשְׁטָא אוֹלֵיד וַאֲנָא סֵיבִית׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לָמָה דְנַן גַחְכַת שָרָה לְמֵימַר הַבְּרַם בִּקְשׁוֹט אוֹלִיד וַאֲנָא סָבִית: |
רש"י
"ואני זקנתי" - שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדוני זקן
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַאֲנִי זָקַנְתִּי – שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה "וַאדֹנִי זָקֵן" (פ"ז ע"א; בראשית רבה מח,יח).
רשב"ם
ואני זקנתי: שאמרה אחרי בלותי וגו':
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומ"ם אמנם — נוסף, כמ"ם "שלשם" (בראשית לא ה).
ומפרשים אחרים אמרו כי אלו ג' אנשים נביאים היו. ואם טען טוען: והלא אברהם נביא היה, ואיך בא נביא אל נביא? רק אם היה גדול ממנו בנבואה, כמשה ואהרן. ותשובתם, שלא באו לאברהם, רק לשרה, וכן אמרו: "איה שרה אשתך" (בראשית יח ט). והשנים הלכו אל סדום. ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג), כי כן כתוב: "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמות יא י), והשם עשאם, וסמכם אליהם בעבור שנעשו על ידם. והנה יהיה פירוש "ויאכלו" (בראשית יח ח) כמשמעו. ופירוש "ויאמר: אדני! אם נא מצאתי חן" (בראשית יח ג)איננו קדש, רק הוא כמו "רבותי", על כן פתוח הנו"ן ולא נקמץ כמשפטו. ובספרים שהוא קמוץ, יהיה פירושו "נביא השם". וטעם "בעיניך" (שם), שדיבר מתחילה עם הגדול שבהם ואחר כן עם כולם. ומצאנו שנקרא הנביא "מלאך" בחגי (חגי א ג).
ויש אומרים, כי אברהם ביקש רשות מהשכינה. ויש אומרים שהוא מוקדם ומאוחר, וכן הוא: "וישא" (בראשית יח ב) – וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך, ואחר כך נראה אליו השם (כאמור בבראשית יח א) ואמר: "המכסה אני מאברהם" (בראשית יח יז), גם "זעקת סדום" (בראשית יח כ). ואלו ההולכים הגיעו אל סדום, "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" (בראשית יח כב). ועל כל פנים, "וה' אמר" (בראשית יח יז), עם אברהם ידבר, או עם המלאכים שיאמרו לו, רק "ויאמר ה' זעקת סדום" (בראשית יח כ) עם אברהם דיבר, ואברהם ניגש ואמר "האף תספה" (בראשית יח כג). ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (בראשית יח כב), להודיע כי בעת שבאו אל סדום אז אמר ה' לאברהם "זעקת סדום". וכן "אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (שמואל א ט כז). ואין לנו צורך לתיקון סופרים (ראו רש"י על בראשית יח כב). והעד, שאמר באחרונה: "אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית יט כז). והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת "ואלה שמות":רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן הכוונה היא להיות שמצינו בפרשה הקודמת כי אברהם גם כן צחק כשאמר לו ה' בשורת הזרע דכתיב (פ' י"ז) ויפול אברהם וגו' ויצחק ולא ראינו שהקפיד ה' על שצחק אברהם, ויאמר האומר מה נשתנית צחיקת שרה מצחיקת אברהם. ומצינו לאונקלוס שנתכוון לתרץ זה במה שתרגם צחיקת אברהם וחדי וצחיקת שרה וחייכת אבל על מי סמך הקדוש ברוך הוא להבין ב' פירושים משונים בתיבה אחת:
אכן הנכון הוא כי הקדוש ברוך הוא דקדק בדבריו טעם הקפדתו על שרה ולא על אברהם, ותמצא כי אברהם בעת הבשורה צחק מה שאין כן שרה לא צחקה בעת שנתבשרה אלא בעת שראתה עדנה כאומרו ותצחק שרה וגו' אחרי בלותי היתה לי עדנה הרי זה מגיד כי לא נתאמת אצלה הבטחת הלידה עד שראתה השינוי ועל זה הקפיד ה', והוא אומרו למה זה צחקה פי' על צחוק זה אני מקפיד ולא על צחוק שלך, והטעם כי צחוק זה כוונתה לומר האף אמנם שנתאמת אצלה אחר מעשה שתלד וזה יגיד כי לא האמינה ולא סמכה דעתה על הבטחתי אותה כי הוא דבר פלא היפלא מה' דבר וגו':
ואני זקנתי וגו'. קשה איך יוציא ה' דבר מפיו יתברך מה שלא היה. והגם שאמרו ז"ל (בבא מציעא דף פז.) כי מכאן שמשנים מפני השלום, אף על פי כן לערך רוממות אמיתות יתברך כי ממנו תוצאות אמת לא ידבר ח"ו מה שלא היה, ולפי מה שפירשנו שההקפדה היתה על שלא האמינה שתלד לצד זקנתה כאומרו אחרי בלותי עד שראתה ששבה לימי עלומה ה' אמת ודבריו אמת, ודייק לומר טעם שהקפיד עליה שלא האמינה קודם שנתעדנה, והגם ששרה הוסיפה עוד לומר ואדוני זקן זה היה אחר שהצדיקה בהבטחה כי היתה לה עדנה צחקה פי' שמחה ואמרה שיר ושבח לאל עליון שאחר בלותה היתה לה עדנה שזה יגיד כי שבה לימי עלומה ללדת, והוסיפה להגדיל חסד אל באומרה ואדוני זקן ואף על פי כן ניסי אל נוססו עליה, כי פשיטא שאחר שראתה עדנה לא תפקפק בדבר ולא אמרה ואדוני זקן אלא להודות על נפלאותיו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח יג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.