קטגוריה:בראשית יח יד
נוסח המקרא
היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן.
הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
הֲ/יִפָּלֵ֥א מֵ/יְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַ/מּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛י/ךָ כָּ/עֵ֥ת חַיָּ֖ה וּ/לְ/שָׂרָ֥ה בֵֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | הֲיִתְכַּסַּא מִן קֳדָם יְיָ פִּתְגָמָא לִזְמַן אֲתוּב לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּימִין וּלְשָׂרָה בַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | הַאֶפְשַׁר דְיִתְכַּסֵי מִן קֳדָם יְיָ מִדָעָם לִזְמַן חַגָא אֵיתוּב בְּעִידָנָא הָדֵין וְאַתּוּן קַיָימִין וּלְשָרָה בָּר: |
רש"י
"למועד" - לאותו מועד המיועד שקבעתי לך אתמול למועד הזה בשנה האחרת
[מב] למועד שקבעתי לך אתמול. דאין לומר למועד הזה בשנה האחרת, דהא עכשיו יום ג' למילתו היה (רש"י פסוק א), וביום הראשון למילתו היה אומר לו "למועד הזה בשנה האחרת" (לעיל יז, כא), אם כן אי אפשר לומר "למועד" בשנה האחרת מהיום, וצריך לפרש למועד שקבעתי לך אתמול. אבל לעיל (פסוק י) לא הוי מצי לפרש "כעת חיה" כעת שקבעתי לך אתמול, דלא יתכן לומר כך, דלשון "כעת" משמע כעת הזאת, אבל "למועד" שייך לזמן המוגבל כבר, וזה יקרא 'מועד' - זמן שנקבע:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לַמּוֹעֵד – לְאוֹתוֹ מוֹעֵד הַמְּיוּחָד שֶׁקָּבַעְתִּי לְךָ אֶתְמוֹל: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (לעיל יז,כא).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ערביים. וגם אם עלה בדעתה כי מלאך ה' צבאות הוא, מסתפקת אם מה' יצא הדבר או מעצמו או דרך ברכה. על כן הנה עתה
אני ה' אומר "היפלא" ויתכסה "מה' דבר" בתמיהה, כלומר במלאך אינו ודאי שלא יתכסה, והנה עתה אני עצמי אומר "למועד אשוב וכו' ולשרה בן" כי עתה שפי המדבר אין להסתפק:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
היפלא מה' דבר. רבי יודן בר רבי סימון אמר: משל לאחד שהיו בידו שני קופליות, הוליכן אצל נפח, אמר ליה: יכול אתה לתקנם? אמר ליה: לבראתן כבתחילה אני יכול, ולתקנם איני יכול? כך לבראתן כבתחילה אני יכול, ולהחזירן לימי נערותן איני יכול?
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח יד.
הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר
תהליך השיחה:
- המלאך שאל: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". אברהם ענה: "הִנֵּה בָאֹהֶל". אולי שרה שמעה והתקרבה לפתח אוהלה כי הבינה שהיא מוזמנת או שמדברים עליה.
- המלאך אמר בשם אלוהים: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". אברהם שמע את דבריו ולא הגיב. אברהם לא ידע אם שרה שמעה או לא.
- שרה חשבה בלבה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן". המלאך שמע את מחשבותיה. אברהם כמובן לא שמע. שרה הבינה שאברהם כבר שמע את זה ולכן הוא לא הגיב. היא הבינה שאברהם חשש לספר לה. ספק אם אברהם היה יכול לראות את שרה בזמן שהוא הסתכל על המלאך המדבר.
- המלאך אמר לאברהם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן". אברהם ושרה שמעו את המלאך, ואברהם הבין ששרה שמעה את דברי המלאך ומודעת שיהיה לה בן. שרה שמעה את דברי המלאך שלא ציטטו את דבריה במדויק.
- שרה הגיבה לחלקו הראשון של המשפט: "לֹא צָחַקְתִּי". המלאך שמע. לא ברור אם אברהם שמע את דברי שרה.
- המלאך ענה לשרה מיד ובחריפות: "לֹא, כִּי צָחָקְתְּ" וכך הוא מנע משרה לתקן את כל דבריו. אברהם ושרה שמעו את המלאך. אברהם הבין ששרה שמעה, צחקה, והמלאך נזף בה על שהטילה ספק ביכולתו אל אלוהים.
כך נסגר המעגל ששרה, ממקומה בפתח האוהל, שמעה הכל והגיבה בהתאם, ואברהם יודע שהיא שמעה. המלאך שמר מרחק בין אברהם לשרה כדי למנוע מתח ומבוכה כאשר דיברו בנושא של יחסי מין במשפחה.
מטרת אלוהים
אם היחסים בין שרה לאברהם היו רעים מקודם – כלומר אברהם לא שכב עם שרה, והיא מצידה חשבה שאברהם זקן ולכן לא בא אליה יותר – הרי שעכשיו הבעיה נפתרה. לפי פקודת אלוהים, הם חייבים עתה לקיים יחסי מין ואלוהים ידאג להצלחתם.
הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה
עד רגע זה, אין הוכחה מהכתוב שבני אדם ראו את אלוהים עושה דברים מופלאים - מדרך הטבע או שלא מדרך הטבע. גם נח ומשפחתו לא ראו את המבול מתוך התיבה. לכן היתה סיבה לשרה להתפלא איך אלוהים יכול לעזור לה בזקנותה. אולם למעשה כאשר המלאך מציין מה היא חשבה, הוא מראה לא שיש לאלוהים כוח פלאי שאין לבני אדם - לשמוע מחשבות, ככתוב: "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהֹוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז ז).
אלוהים מדגים לשרה את יכולתו
שרה צחקה, והמלאך ענה לה בכעס: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר". שרה לא האמינה שאדוני יכול לעצור רחם, ולרפא רחם עצורה, ולכן אלוהים שלח את שרה לגרר להראות לה את יכולתו, ככתוב: "וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו, וַיֵּלֵדוּ. כִּי עָצֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ" (ביאור:בראשית כ יח). וכך, כאשר אברהם התפלל לרפואה לבית אבימלך, גם שרה נרפאה.
איך אלוהים עשה זאת?
- פלא, נס.
- אולי לשרה היתה רק הפסקה ארוכה במחזור בגלל מתח בחיים, תזונה לקויה או מחלה.
- אולי בגלל ששרה היתה חצי אחות של אברהם, ההריונות הקודמים נגמרו בהפלה תוך זמן קצר, ושרה חשבה שיש לה מחזור לא סדיר, והפעם אלוהים עשה זיווג מתאים לזרע ולביצית.
- אולי אלוהים סייע לשרה בעזרת תזונה, רפואה או ניתוחים, כשם שאלוהים יצר את חווה (בראשית ב כא).
- אולי האמונה והשמחה גרמו להם לאהוב אחד את השני ולקיים יחסים מין מרובים.
- אולי הערלה הקלה על תנועת הזרע ואיפשרה לאברהם להכניס את שרה להריון.
בכל אופן כאשר אברהם עבר לגרר, הוא ושרה קיבלו הדגמה שאלוהים יכול לעצור ולרפא כל רחם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית יח יד"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.