גור אריה על רש"י שמות י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · גור אריה · על רש"י שמות · י · >>

פסוק ח[עריכה]

הושבו ע"י שליח - שכן לשון "ויושב" על ידי אחרים. ומה שצריך להוסיף ששלח אחריהם והושיבם אל פרעה כדי לתקן מלת "את משה ואת אהרן" שלא יתכן אחר מלת "ויושב" ולפיכך פירש 'ששלח אחריהם והושיבם אל פרעה'. והשתא הוי שפיר מלת "את", כי לשון "ויושב" כך פירושו '"ויושב" על ידי שליח' ששלח אחריהם והושיב את משה ואת אהרן. והא דלא כתב ויושב משה ואהרן שלא היה פירושו ששלח אחריהם אלא שהיה אחד מעבדי פרעה מחזיר אותם ולפיכך כתב "את משה ואת אהרן" לומר ששלח אתריהם.

פסוק י[עריכה]

והפך הקב"ה וכו' - וא"ת ולמה זה ההפוך, הרי בישראל כתיב "מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה" ומאי איכפת בכוכב ששמו רעה, ואין זה קשיא כלל דודאי לא היו צריכין אל זה ההפוך, אבל הקב"ה הפך את הכוכב לדם מילה לטובתן כדי שיהיה בא להם לטוב כי כל טוב שאפשר לעשות היה עושה הקב"ה לישראל. ומה שהיה הכוכב מורה דם יש בו שני פנים אם דם הריגה הוא לרעה ועשה הקב"ה ממנו הטובה אחר שאפשר לעשות טובה לישראל. וכהאי גוונא אמרינן בפרק מי שהחשיך האי מאן דנולד במאדים יהי שופך דם או אומנא הרי הכוכב מורה רע ולפעמים הוא לטובה.
ואע"ג דלא נימולו במדבר והם היו אומרים 'דם אנו רואים עליכם במדבר', כיון דלא מלו במדבר בשביל שהלכו במדבר ולא נשב להם רוח צפונית כדי שלא יהיה מפזר העננים כמו שאמרו ז"ל, ובשביל כך לא נימולו הרי הדם היה בשביל המדבר, ושפיר הפך הקב"ה דם שראו עליהם במדבר, שהיו סבורים שהוא דם הריגה לדם מילה. א"נ כיון דמצרים מאמינים בכוכבים, ואינם מאמינים בזה שישראל אינם צריכין להתירא מן הכוכבים יאמרו בודאי נהרגו כמה וכמה במדבר, שהרי הכוכב ששמו רעה הוא מורה עליהם כך, וכאשר הפך הקב"ה הדם לדם מילה, אז יכלו לתלות בדם המילה שידעו בודאי ולא יתלו בהריגה שהיה בהם במדבר כיון דלא ידעו מזה שום דבר ולפיכך כתיב "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם" כי החרפה שהיה עליהם ממצרים שהם לא יאמינו כי אין ישראל נתונים תחת הכוכבים ובשביל כך היו אומרים בודאי היה הריגה בהם הסירותי מעליהם היום, מעתה יתלו בדם מילה.

פסוק יא[עריכה]

"לא כן" כאשר אמרתם - פי' כי לא כן אינו מחובר למה שלפניו, דהיינו "יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם", דלא יתכן בזה "לא כן" דלא היה רוצה רק לקלל אותם "יהי כן ה' וגו'" ואיך יאמר על זה "לא כן" אלא מחובר הוא למעלה "לא כן כאשר אמרתם" - בקשתם עד הנה פי' הא דכתיב "כי אותה אתם מבקשים" אינו ר"ל עכשיו, שהרי בקשו עתה שילכו גם טפם עמהם אלא "כי אותה אתם מבקשים" עד הנה ושאתם מבקשים עתה בקשה אחרת להוליך גם הטף.