מפרשי רש"י על שמות י יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על שמותפרק י' • פסוק י"ט |
א • ב • ג • ה • ח • י • יא • יב • יד • טו • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י', י"ט:

וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהֹוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃


רש"י

"רוח ים" - רוח מערבי

"ימה סוף" - אומר אני שים סוף הי' מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרחה של א"י לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח שנא' (שמות כג) מים סוף ועד ים פלשתים ממזרח למערב שים פלשתים במערב הי' שנאמר בפלשתים (צפניה ב) יושבי חבל הים גוי כרתים

"לא נשאר ארבה אחד" - אף המלוחים שמלחו מהם (ש"ר)


רש"י מנוקד ומעוצב

רוּחַ יָם – רוּחַ מַעֲרָבִי.
יָמָּה סּוּף – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיַּם סוּף הָיָה מִקְצָתוֹ בַּמַּעֲרָב, כְּנֶגֶד כָּל רוּחַ דְּרוֹמִית, וְגַם בְּמִזְרָחָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ רוּחַ יָם תְּקָעוֹ לָאַרְבֶּה בְּיָמָּה סוּף כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ לְעִנְיַן תְּחוּמִין שֶׁהוּא פוֹנֶה לְצַד מִזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כג,לא): "מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים" – מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. שֶׁיָּם פְּלִשְׁתִּים בַּמַּעֲרָב הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (צפניה ב,ה): "יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים".
לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד – אַף הַמְּלוּחִים שֶׁמָּלְחוּ מֵהֶם (שמות רבה יג,ז).

מפרשי רש"י

[טו] אף המלוחין וכו'. דאם לא כן "אחד" למה לי, אלא המיוחד להם, שמלחו מהם, הלך לו:

[טז] ורוח הקדים. זה אינו בקצת ספרים, ובקצת ספרים ישנו אחר "לא נשאר ארבה אחד" (פסוק יט) שלא כסדר, ויש לפרש מפני שבא ליתן טעם גם כן אל "ויהפוך ה' רוח ים חזק". והא דלא פירש זה אצל "ויהפוך ה' רוח ים חזק מאוד", כי אין שם מקומו של "ורוח הקדים", לכך פירש כל הענין תחלה, ואחר כך חזר לפרש "ורוח הקדים" "ויהפוך רוח ים חזק מאוד" ביחד. ועוד יש לומר כי לעיל במקומו (פסוק יג) אין אנו צריכין לזה הטעם, דרוח קדים הוא יותר חזק, דכתיב (להלן יד, כא) "רוח קדים עזה" עזה ברוחות (רש"י שם), ולפיכך לעקור הארבה ממקומו צריך רוח חזק, ולהחזירו למקומו - די ברוח מערב שאינו חזק, שנוח להחזיר למקומו. אבל עכשיו שפירש שאף המלוחים הלכו להם, ולא שייך בזה שחזרו למקומם - שהרי מלוחים היו, ואם כן קשיא מפני מה הביא רוח מזרחי ולא רוח ים הראשון: