מפרשי רש"י על שמות י יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על שמותפרק י' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ה • ח • י • יא • יב • יד • טו • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י', י"ד:

וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָ֠יו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃


רש"י

"ואחריו לא יהיה כן" - ואותו שהי' בימי יואל שנא' (יואל ב) כמוהו לא נהי' מן העולם למדנו שהי' כבד משל משה (כי של יואל הי') ע"י מינין הרבה שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם אבל של משה לא הי' אלא של מין א' (כ"ג רא"ם יע"ש) וכמוהו לא היה ולא יהיה


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן – וְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה בִימֵי יוֹאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב,ב): "כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם", לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה כָּבֵד מִשֶּׁל מֹשֶׁה. [אוֹתוֹ שֶׁל יוֹאֵל הָיָה] עַל יְדֵי מִינִין הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ יַחַד: אַרְבֶּה, יֶלֶק, חָסִיל, גָּזָם. אֲבָל שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיָה אֶלָּא מִין אֶחָד, וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה.

מפרשי רש"י

[על מזרחי] בד"ה אבל של משה מין אחד וכמוהו לא היה ולא יהיה - נ"ל שנשתבשו כו' - ואני אומר שאין למחוק הספרים בכדי ועוד בס"א כתוב של משה מין אחד היה וכמוהו כו' ודוחק למה הוק ג"כ היה ועוד רימז התורה בארבה שיהיו נכללין ג' מינין ולא יותר דילמא דוקא ארבה או כל המינים ומה שלא הזכירו אפשר שהשפל שבמינים הוא לי שבודאי ריבוי המספר שבכל מינים ביחד היה יותר בשל יואל משל שהיו לשם ד' פעמים מאה בצירוף כל המינים ושל משה היה במספר דרך משל ג"פ מאה אלפים היה מין אחד סך שלו עולה יותר שהמינים היו משתנים שהרי המכה משמשת ז' ימים וביום א' היה וביום השני חסיל וכן כולם ובזה ג"כ תמיהת הרמב"ן ז"ל ודוק.

ואני תימה למה הוצרך הרב שאותו של יואל היה יותר גדול מאותו של משה שאין זה כמשמעות ז"ל דהכא דכתב למדנו שהיה כבד משה ע"י מינים הרבה שהיו יחד יואל פיר' שכמוהו לא נהיה מן לבא כל המינים הללו וכו' משמע של יואל יותר משל משה לא היה מפני ריבוי המינים שהיו בו ולא מפני ריבוי המספר כמו שכתב הרב ז"ל כן נ"ל: