יריעות שלמה על רש"י/שמות/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · יריעות שלמה · על רש"י שמות · י · >>

פסוק א[עריכה]

[על מזרחי] בד"ה והתרה בו - נ"ב וגם קשה מאי לשון "בא" הוי ליה למימר לך אל פרעה וק"ל. מהרש"ל:

פסוק זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה


פסוק יד[עריכה]

[על מזרחי] בד"ה אבל של משה מין אחד וכמוהו לא היה ולא יהיה - נ"ל שנשתבשו כו' - ואני אומר שאין למחוק הספרים בכדי ועוד בס"א כתוב של משה מין אחד היה וכמוהו כו' ודוחק למה הוק ג"כ היה ועוד רימז התורה בארבה שיהיו נכללין ג' מינין ולא יותר דילמא דוקא ארבה או כל המינים ומה שלא הזכירו אפשר שהשפל שבמינים הוא לי שבודאי ריבוי המספר שבכל מינים ביחד היה יותר בשל יואל משל שהיו לשם ד' פעמים מאה בצירוף כל המינים ושל משה היה במספר דרך משל ג"פ מאה אלפים היה מין אחד סך שלו עולה יותר שהמינים היו משתנים שהרי המכה משמשת ז' ימים וביום א' היה וביום השני חסיל וכן כולם ובזה ג"כ תמיהת הרמב"ן ז"ל ודוק.
ואני תימה למה הוצרך הרב שאותו של יואל היה יותר גדול מאותו של משה שאין זה כמשמעות ז"ל דהכא דכתב למדנו שהיה כבד משה ע"י מינים הרבה שהיו יחד יואל פיר' שכמוהו לא נהיה מן לבא כל המינים הללו וכו' משמע של יואל יותר משל משה לא היה מפני ריבוי המינים שהיו בו ולא מפני ריבוי המספר כמו שכתב הרב ז"ל כן נ"ל:

פסוק טו[עריכה]

[על מזרחי]בד"ה כל ירק כו' - אל יקשה בעיניך כו' - נ"ב ותימה למה צריך לכל זה אנא ק"ל מאי הוא כל ירק בעץ ובעשב הארץ ואפילו תאמר שהירק אינו קאי על בעץ ס"ס מהו שכתוב אחריו ובעשב הארץ וק"ל. מהרש"ל:

פסוק כב[עריכה]

על מזרחי בד"ה ולמה הביא כו' - בכל מכה ומכה כו' - נ"ב אבל מהרא"י הקשה סוף סוף למה הקשה רש"י יותר פה מבשאר מכות, ותירץ משום שכבר גזר בימי המבול "יום ולילה לא ישבותו", אם כן לא היה מן הראוי לבא מכה זו אפילו על אומה אחת, אם לא שבהכרח.
ואני מוסיף בשאלה אחרת, מה שפירש לעיל ג' ימים היה חושך שלא יוכלו אפילו לעמוד, מפני מה הביא מכה זו בשינוי, משום הכי פירש שג' ימים ראשונים היו משום פושעי ישראל שמתו, וג' ימים האחרונים היו שיראו את ממונם והם לא יוכלו למחות, שהרי ישבו במקומו ולא יוכלו לעמוד, ובזה בא מציאת החן לישראל שהשאילום בעל כרחם, שהרי הרגישו המצרים שאם היו רוצים היו לוקחין את הכל שמי היה מוחה בהם, שהרי לא היו יכולין לעמוד, אלא אמרו ישרנים הם ולא יכזבו בנו, ודוק. מהרש"ל: